מה שהיה הוא שהווה
מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
בימים
שלאחר השביעי לאוקטובר, רווחה הדעה שמה שהיה לא יהיה עוד. השוק וההלם היו כל כך
חזקים, שלא רצינו - ולכן, לא יכולנו - להעלות על הדעת שמה שהיה ימשיך להיות. כל כך
ברור שהדבר לא ייתכן – וכל כך אבסורדי וכואב לחשוב שמה שהיה ימשיך להיות – ששכנענו
את עצמנו שמעכשיו הכל ישתנה.
אבל
האמת היא שהרצונות שלנו על איך תראה המציאות, היא היא בסיס הקונספציה. הרצון
שהחמאס ירצה בשלום, שלווה, פיתוח ושגשוג היו כל כך חזקים, אצל המנוערים הממונים,
עד שדימו לחשוב שאכן החמאס הפסיק לרצות לממש את אמנתו וכל רצונו זהה לרצונות
המנוערים = לשלוט באחרים ותו לא.
לדאבון
לב, נוכחנו שלמרבית הפלא יש לחמאס רצונות משלו והללו אינם תואמים את הרצונות שלנו
שהם ירצו. מבחינתם, חשוב עשרת מונים להרוג להשמיד ולאבד יהודים, יותר מכל אינטרס
ורצון אחר. דבר זה, שאדם יכול לרצות משהו שלא בא בטוב עם הרצונות שלך, כל כך מוזר
וזר בעיניהם, עד שהאבחון היחיד שהיה להם למציאות היה, שיחיא סינוואר אינו רציונאלי
והוא בלתי שפוי ובלתי צפוי.
בעקב
שגם לנו לא נוח לחשוב שהממונים על בטחוננו, מנוערים מכל זיק של אחריות, בחרנו
להאמין שהפעם הם הבינו ומכאן והלאה יתחילו לפעול בהיגיון. זו הקונספציה שלנו.
הגם
שהתנהגותם והתנהלותם, מהרגע הראשון ועד עתה, מעידים עליהם שחסרי אחריות בגרוש הם
('נשמיד את החמאס'/ 'נשטח את עזה' 'ננתק להם את החשמל והמים' וכדומה אמירות רהב
ריקות מתוכן וחסרות בסיס) עברו תחת רדאר הביקורת שלנו ורצינו לקוות שהם רק אומרים,
אבל מבינים שאלו יעדים בלתי אפשריים ויפעלו בדרך בוגרת ואחראית. בעיני, אמירות
ילדותיות אלו מעידות על חוסר בגרותם וחוסר בשלותם לאחוז בהגה השלטון, אבל מי אני
לעומת כל המצדדים בהם??
עכשיו
קבלנו כמה עדכונים מהשטח. 1. הם* אישרו לקיים הילולה בנתיבות, בהשתתפות מאה אלף
איש, הגם שלחמאס יש יכולת להפציץ בחמישים רקטות את נתיבות - כפי שאכן עשו יום
למחרת. זה שבפועל לא ירו על חוגגי ההילולה, לא עושה את ההחלטה הזאת ליותר אחראית
וכבדת ראש) 2. הם אישרו להכניס לעזה תכולת
מטוס של תרופות – בלי לבדוק אם אכן מדובר בתרופות, או חלילה במשהו אחר. שוב, אתם
בעלי בחירה לנקוט שהם עושים זאת מתוך אחריות, וכנראה יש להם דרכים לוודא שאכן
מדובר בכימיקלים תרופתיים ולא בכימיקלים אחרים. אני, לצערי, לא מאמין לחצי מילה שלהם
ומבחינתי זה לא שהם יודעים שהמשלוח הזה הוא 'בסדר', אלא שלא עמד להם עוז רוח למנוע
כניסה בלי ביקורת (שמא יתקפו אותם ברחובה של עיר שהם המונעים תרופות מהחטופים, ובהתאם:
שמא זה יביא לאי בחירתם מחדש).
עכשיו
הגדילו לעשות. בעקבות המתקפה בשביעי לאוקטובר, שחשפה את חוסר מוכנותו של צה"ל,
הם הבינו שצריך לעשות שינוי. ומה השינוי והעדכון שהם בחרו לעשות? להזמין ציודים
בעשרות מיליארדי דולרים לצה"ל. ומה הציוד המוזמן כמסקנה? טייסות שלמות. מטוסים,
מסוקים, ותחמושת לנ"ל. כנראה נשמע להם הגיוני שעדיף שבפעם הבאה עוד מאה
מסוקים ומטוסים יסתובבו חסרי מעש...
האלוף יצחק
בריק טען מזה שנים שסדרי העדיפויות של צה"ל שגויים מיסודם. שתפיסת המלחמה
שלהם, מוטה לטובת הקליקה של חיל האוויר, זה שניצח את מלחמת ששת הימים. העובדה שמאז
זרמו מים רבים בירדן ושמציאות הלוחמה העדכנית שונה לגמרי, לא חדרה לתודעתם כלל.
ניסיון
העולם בקרבות מעודכנים (קודם באוקראינה ועכשיו בעזה ועוד) הוכיח חד משמעית שעידן
המטוסים חלף עבר לו. עכשיו מה שעובד ומה שמשנה את שדות הקרב אלו טילים,
כטבמי"ם ואמצעים ליירוטם. עלויות הייצור של הכטבמי"ם נמוך מאוד, הם אינם
זוקקים שדות תעופה ולוגיסטיקה מסובכים ויכולת הפגיעה שלהם אינה נופלת מחיל האוויר.
טיל שנורה, אינו יודע אם נורה ממטוס, או מפיר או משאית ניידת.
נראה
שהם ממשיכים להיות שבויים בתפיסות ארכאיות ולפעול בהתאם להיגיון שאולי היה מתאים
פעם.
מה
שהיה – הוא שהווה.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.