מה מחכה לנו מעבר לפינה
מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
זה זמן
שכולנו עסוקים במוראות המלחמה ובשברים הפתוחים והמדממים שנתגלעו מאז ופחות אוחזים
ראש על מסגרת חיינו בכלל.
לדאבון
לב, מתחילים לחזור אלינו וקולות השיסוי והשיסוע, בעת שחלקי העם חוזרים לעמדותיהם שמכבר. ''אנחנו 'התקווה
היחידה לעם הזה בארצו ו'אתם' מקור כל הרע, השבר וחוסר התקווה".
בהיותנו
עסוקים בשיברונות הקונספציות והלבבות, השתכח מאיתנו שמעל כולנה יש דבר אחד שמכריע
יותר מכל את אשר קורה ויקרה כאן. יש מלך אחד בישראל שאין אחר דבריו ולא כלום. מלך
עירום זה נסוג לאחור מאז פרוץ המלחמה ואפילו אישר-בשתיקה עוולות ומעשים רעים שנעשו
נגד ערבים. אין מי שטועה לחשוב שהבג"ץ הפנים שהערבים הם אויבינו ושהיחס הראוי
להם הוא היחס לו הם מצפים (כמקובל באזור המזרח התיכון), אלא שכנראה הבינו שלא
עכשיו היא העת לחזור ולנופף לנו בכפיפותנו לתפיסתם הפרוגרסיבית וב'אי חוקיות'
החלטות הממונים על בטחון ישראל.
צר
לומר, אבל מסתמן שתחת הַחֲרִיגוּת
של מצב
המלחמה יש מי שהרשו לעצמם לפעול באופן לא מוסרי בעליל. החל בשלטונות צה"ל
שלקחו לעצמם סמכות להרוס חנויות שעשו שימוש בחטופים, בפרסום מבזה (כאילו שבאופן
נורמלי בג"ץ לא היה מכריע שבסך הכל הביעו דעה ויש חופש ביטוי בישראל. גם
לאויביה) ועכשיו אנחנו שומעים (בינתיים אלו שמועות - ונקווה ששמועות שווא הן) שהיו
מקרים בו חברו סוהרים להכאה עד מוות של אסירים פלשתיניים.
שיהיה
ברור. אישית אני בעד השתת עונש מוות למחבלים. לא רק על אלו שהצליחו להפיק את זממם,
אלא גם אלו שזממם לא עלה בידם ולא רק עליהם, אלא גם לסייעניהם. אבל, כל עוד הוחלט
שעונשו של אסיר הינו להיות במאסר (והבה נודה שגם אנחנו לא בעד הוצאה להורג של כל
מי שסייע במידה לא מכריעה בידי מחבלים. המחשבות על גזרי דין מוות נולדו בעיקר על
רקע העובדה שעונשי מאסר הפכו ללא רלוונטים, על רקע מפתחות בתי הכלא שנמסרו לחמאס)
הרי שזו אכזריות בלתי נתפסת ובלתי נסלחת להכות אדם למותו.
נכון,
אם מחבל מהווה סכנה או איום על הסוהרים הרי שנכון להכותו לא רק עד שלא יוכל לקום
עליהם להורגם, אלא להכותו כך שהוא, וכל מי שמכיר אותו, לא יעז לחשוב על אפשרות
כזאת לעולמים! כן, אני יודע שלפי דעתם קדשם של הבג"ץ קראתי כאן לעשות דברים
לא חוקיים, אבל למזלנו הם עסוקים יותר בעשיית 'צדק' עם המחבלים ועדיין אינם מתפנים
לסכור פיותיהם של מי שקוראים להגן על עצמם. אבל, כאשר אין סכנה כזאת ומישהו מנצל
את כוחו על אסיר (זבל אדם ככל שיהיה) כדי להורגו, אין יראת אלוקים בליבו.
מ"מ
לא בכך אנחנו עוסקים, אלא בהיזכרות שגורלנו נתון בידיהם של קומץ מורמים מעם בעיני
עצמם ושהללו קצבו לעצמם זמן להכריע בעניין עילת הסבירות. זמן זה אוזל והולך, משום
שכדי להכריע בדבר בכיוון אליו מעוניינים ראשיהם להכריע, עליהם 'להשאיר בתמונה' את
הנשיאה לשעבר וחברתה, שדעתן בעד הרחבת שלטונם הם וצמצום שלטון העם באמצעות נבחריו,
ידועה ונאמרה מראש. (אירוע בו קבלנו הצצה נדירה ליושרת הבג"ץ. כזכור הוגשה
עתירה שאינן יכולות לדון בנושא בו כבר הביעו דעתן לפני המשפט והבג"ץ פסק
שאולי הביעו דעה, אבל זו דעה פרטית ולא דעתן כפוסקות. בשבתן בגלימת השופטות בוודאי
ידונו בנושא מבראשיתו ויקבלו הכרעה שאינה מושפעת מדעתן הפרטית מראש. צריך אדם
להיות חש"ו יחדיו כדי לקבל תירוץ זה – או שופט או שמאלן מוטה – וסליחה על כפל
הלשון).
בשלשת
החודשים הסמוכים לפרישתן, הן עדיין יכולות לחתום על פסקי דין, בהם ישבו בעת כהונתן.
חדשים אלו מסתיימים בעוד שלשה שבועות ואלמלא המלחמה, כבר היינו שומעים שהתקבלה
החלטה ופסק דין.
בזמנו
סברתי ('בזמנו' הפעם מובנו חדשיים אחורה) שהסיכוי היחיד שהחבורה הזאת לא תוציא פסק
דין מעוות מתחת ידם הוא באם אחד החברים מבפנים יפחיד אותם שבאם ינסחו פסק דין שכזה,
הוא יכתוב דעת מיעוט בה יפסוק שאין להם כלל סמכות מוסרית ומשפטית לפסוק בעניין
כוחם הם, ושאם תתקבל פסיקה לא חוקית בעליל שכזאת, יוטל חוב חוקתי ומוסרי על חברי
הבג"ץ העתידיים לתקן פסק הדין שגוי-בשורשו זה. במקרה כזה, גם אם יהיה להם רוב טכני, סביר שיבינו
שעליהם למתן את פסק דינם הרצוי ולהגיע להסכמה עם אותו שופט עליון.
במצב
דהיום, לא בטוח שהם יבחרו להכנס לעימות כזה בכלל וייתכן שמהבנה שהעיתוי אינו
מתאים, יוציאו פסק דין פרווה. השסע והבקע בחברה ימשיכו את דרכם ללא גיבויים.
לנו
אין מה לעשות טכנית בנושא. הדבר מסור לפוליטיקאים בלבד (אלו מהכנסת ואלו
מהבג"ץ) ולנו אין אלא לאחוז בדרכי אבותינו ולהרבות בתפילה ותחנונים, שמחשבות
זדונם לא תעלינה בידיהם, אבל לא בייסורים נוראיים כפי שאנחנו סובלים כיום.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.