מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
ממש בימים ושעות אלה, עוסקים הממונים על הביטחון במדינה, בהרס שארית הסיכוי להגיע כאן להסדרה כלשהי. בחוסר אחריות משווע הם עורכים הסכם עם החמאס להשבת כל אותם שבויים שמהווים נטל ומעמסה על החמאס וזאת בתמורה משולשת. גם שיחרור מחבלים שלא לפי מפתח אחד-על-אחד, גם במתן מנוחה וזמן התארגנות לחמאס וגם בהכנסת כמויות של דלק ומוצרים נוספים. זאת מעבר להתחייבות מטורפת של הפסקת איסוף מודיעין בשמי הרצועה למשך שש שעות ביום.
גם כשכתבתי כאן נגד כל כניעה לחמאס, בטיעון שמוחם היצירתי יעלה דרישות שונות ומשונות, לא העליתי על דעתי שכל כך מהר הם יַתְנוּ – ועוד כתנאי נוסף ונלווה – דרישה שצה"ל לא יעשה שימוש בכליו המעניקים לו יתרון על החמאס. היענות לדרישה זו מעלה את השאלה האם מחר ידרשו שנפסיק להשתמש שש שעות ביום במעיל רוח המגן על הטנקים? או אולי שש שעות ביום נשבית את כיפת ברל ונאפשר להם מטווח חופשי עלינו?
כאמור כו"כ פעמים, הנחת היסוד שלי היא שידיעתי חסרה, שיש דברים שנסתרים ממני שלו ידעתי אותם, הייתי משנה את דעתי. גם רואים בפועל את התופעה של 'מה שרואים מכאן, לא רואים משם' ולכן ביקורתי הנה ע"ד הלכאורה. לכאורה, דרישת החמאס מוסברת שרצונם להסתיר את מהלכיהם, בטענה שאם כטבמי"ם ישוטטו באוויר, הם לא יוכלו להסתיר מהיכן הם מוציאים את החטופים. לטענה זו הסכימו הממונים (אלו שידעו להסביר לנו בזמנו שהחמאס לא יורה עלינו טילים, אלא שרעמים וברקים עשו זאת, ופעמים 'בעיות חשמל' הן התוקפות אותנו...). עד כמה שזכור לי, היו עסקאות קודמות בהן לא ידענו אם נקבל חיים או גופות ולא ידענו מהיכן צץ גלעד שליט - וזאת בלי לאסור עלינו טיסות בשמי הרצועה.
לחמאס יש 'מטרו' מתחת לעזה והם יכולים לנייד את החטופים לכל מקום. אפשרי גם לערוך המוני נסיעות כשמכוניות עם יריעות אטומות נוסעות ממקום למקום, כך שלעולם לא נדע מהיכן באמת הביאו את החטופים. אגב, גם נשיאים ומוגנים אחרים משתמשים בטכניקות פשוטות אלו: נוסעים עם כמה רכבים זהים וכניסת האנשים למכוניות מוסתרת ביריעות בד, כך שאי אפשר לדעת היכן הנשיא.
לפחות לכאורה הסכם איסור הטיסות לא נועד לאפשר לחמאס לאסוף את החטופים, אלא לעצור את מכונת המלחמה ישראלית. העובדה שישראל קיבלה על עצמה מגבלה מוגזמת זו נובעת, שוב לכאורה, משתי סיבות. גם כי בעצם מי שמחליט זה החמאס (אנחנו פועלים מתוקף 'אין ברירה', מונח שאין לו גבול) וגם משום שהם ממשיכים לאחוז בקונספירציה ופשוט אינם רוצים לגלות קלונם שהם ממש 'שפוטים' של מתעללינו.
כאשר סברתי שהם ידרשו דרישות שמפלגות את העם, כמו פינוי התיישבויות לא מוסדרות, וסף הדרישות שלהם תעלינה, ככל שהכניעה מצידנו 'תעבור בשלום'. לא העליתי בדעתי אז שהם יכולים לדרוש גם 'מלחמה הוגנת', כלומר וויתור שלנו על יכולות מלחמתיות העומדות לטובתנו, כדי להשתוות ליכולות הנחותות שלהם. ברור שההסכמה לדרישה זו, לא נבעה מ'יכולות חוזיות אחרות', כפי שהם מתרברבים, אלא מכניעה וכשמתחילים להכנע, אין בעצם גבול. דרישת כופר סחטנית, אינה זרה לחכמה האנושית וכל איש מקצוע יאמר לך דבר ראשון, שאין שום טעם להכנע לסחטן, משום שאם הסכמת לשלם את העשרת האלפים הראשונים, מחר הסחטן ידרוש מחר מאה אלף, ומחרתיים מיליון, עד אשר תגיע ל'אין ברירה' האמיתי שלך?
מי שעיניים לו רואה בחוש איך כל הדורשים לשחרר את החטופים 'בכל מחיר' הם אותם שדרשו זאת בחטיפת שליט ובכל דרישה מרסקת-עם שעלתה על הפרק. אני מותיר לקורא הנבון להוסיף לעצמו מאלו דרישות נוספות הוא מכיר את חלקם.
גם אחרי כל הניסיון שנצבר, הם הולכים להסדר שיאפשר לחמאס להיפטר מהצרה של האשמתו בעולם כחוטף ילדים, אימהות וקשישים. בתמורה לכך שהם מסירים מעל צוואר החמאס את הנטל היחיד שעליו, הם עוד נותנים מתנות בתמורה, כאילו הפסקת האש ושיחרור הנטל הזה, אינם אינטרס של החמאס, אלא שלנו.
קוצר הדעת וחוסר האחריות שמתגלה בעסקה זו, זועק לשמים. אין אחד הטוען שטוב ונכון הדבר להיעשות, אלא שאנחנו 'בעסקת אין ברירה' כפי שהם אומרים. וזו דווקא הבעיה. כשאתה אומר שאתה באין ברירה, מבין החמאס היטס היטב את הדברים. אם מה שקובע זה שאין לך ברירה, אז איזו ברירה תהיה לך מחר, מול כל דרישה אחרת?? היכן הגבול? מתי תאמר מאותו מונח עצמו של 'אין ברירה' שאין ברירה וחייבים להשמיד להרוג ולאבד את אויבנו??
במקום להעמיד את החמאס במצב של 'עסקת אין ברירה', אנחנו מעמידים את עצמנו בעמדה זו. וכי לא ברור שמחיר החטופים רק יעלה ככל שהחמאס נפטר מהבעיה המעיקה עליו ביותר? הרי העולם התייצב נגדו בעיקר על רקע חטיפת תינוקות, קשישים ואימהות. אם יוותרו בידיו רק גברים שהיו בצבא, מה ימנע ממנו לדרוש כל שרק יעלה בדעתו המעוותת? מה מענה יהיה לכם לחטופים שישארו בידי החמאס?
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.