קצת על חטופים ומחירי שוק
מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
יודע כל סוחר שמחירה של כל סחורה נקבעת לפי היצע וביקוש.
בהתאם, דרכו של עולם היא שכאשר אדם רוצה למכור דבר מה, משבח הוא את סחורתו בכל
שבח. לעומתו, הקונה מחפש למצוא כל פגם בסחורה המוצעת, כדי שכאשר יגיעו לשלב המחיר,
יהיה ברור שהתמורה צריכה להיות גבוהה/נמוכה מהצפוי.
כאשר העסקה המדוברת אינה סחורה תמורת כסף, אלא בהחלפת סחורה
בסחורה, מקבלים הסוחרים משני הצדדים תפקידים כפולים. להיות סנגורים לסחורתם ולהיות
קטגורים לסחורה המוצעת ע"י הצד השני. העולם אומר שאם תמצא סוחר שממעיט בערך
סחורתו או משבח את סחורת הצד שכנגדו ומעלה את מחירה, דע שאינו בלתי שפוי (כי גם
שוטה ובלתי שפוי, עדיין יהלל את סחורתו וימעיט בערך סחורת הצד שכנגדו) אלא שהסחורה
אינה סחורתו.
כאשר המחבלים אוחזים בשבוי ישראלי (ודוגמת שליט היא קלאסית
לצורך העניין) ראשית מעשהו של כל סוחר היתה להמעיט בערך הסחורה שבידי הצד שכנגד.
כך נהג נסראללה, כאשר ישראל אחזה בגופת בנו, הוא לא גילה שום עניין לקבלו בחזרה
וערך גופתו לא עלה על ערך גופת כל חיזבאלוני אחר. לעולם לא נדע מה חש נסראללה
בתוכי תוכו, אבל מספיק שכל היה לו, שלא לגלות לנו האם יש ערך כלשהו בעיניו לגופת
בנו.
בישראל, הדברים מתנהלים אחרת. בזמנו של שליט יצאו מאות אלפי
ישראלים, שוב ושוב, להצהיר ולהודיע לחמאס שערכו של החייל הבודד שווה יותר ממה שהוא
דורש. החמאס דאז גילה שככל שהזמן עובר, ערכו של השבוי רק עולה. בכל הפגנה שהשתתפו
ישראלים חמי לב, עלה ערך השבוי שבידיהם. סופו של התהליך זכור לכולנו, תמורת שליט
שוחררו 1,027 מחבלים. את המחיר, חווינו בשמחת תורה תשפ"ד.
בזמנו ישבה וועדה כדי להחליט על ערך השבויים ולקבוע כללים
למסחר מסוג זה. מסקנתם כה פשוטה וכה קשה, עד מעולם לא פורסמו מסקנותיהם. ברור לכל
בר דעת שמה שצריך לעשות הוא להחזיר את הפרופורציה למסחר הזה ולקבוע שמעכשיו והלאה
יוחלפו אחד תמורת אחד. עד עכשיו אפילו בעד סוחר הסמים אלחנן טננבאום שילמנו למעלה מחמש מאות מחבלים וגופות.
פעם אחר פעם נוכחנו שההחלפה אינה משתלמת לנו. משוחררי כל
עסקה כזאת הזינו את גל הטרור שבא בעקבותיה. מסתבר שראשי השלטון בישראל הנם סוחרים
גרועים מאין כמותם, שבכל עסקה מעלים לשיא חדש את הפסדיהם הם. הדבר נובע הן מחולשתם
המוסרית והערכית של מנהיגינו והן בשל חולשתה המובנית של השיטה הדמוקרטית, בה המנהיגים
של היום, צריכים לעמוד לבחירה מחדש בתוך זמן קצר. משכך, שיקוליהם העיקריים של המנהיגים,
הם סיכויי בחירתם מחדש. בהתאם, כל הלך רוח ציבורי – גם אם הוא מופרך ונוגד את
האינטרס הבסיסי ביותר של אותו ציבור – מהווה את הפרמטר לפי יפעלו נציגי הציבור. עד
שלא יקום מנהיג שיבין שחובתו כלפי הציבור חשובה יותר מרצונו להיבחר שנית, אנחנו
תקועים עם מחליטים שטחיים ומתנדנדים ברוח.
החמאס, החיזבאללה וכל אוייבינו אלופים במשחק ברגשות הציבור
שלנו. הם משחררים מידעים בקמצנות ודורשים מחירים מופרזים רק בתמורה להספקת המידע.
בהחזרת גולדווסר ורגב לא הודיעו עד הרגע האחרון האם נקבל בחזרה חיילים או גופות.
עד כדי כך הם משחקים בנו. לא שילמנו עבור המידע, לא קבלנו אותו.
כרגע אנחנו עדיין בסערת הקרב, אבל כבר עכשיו מתרבים אנשים
טובים ורחמנים הדורשים 'לשחרר את החטופים'. הקריאה 'לשחרר את החטופים' אין משמעה
לשחרר את החטופים (שהרי אין ישראלי שיתנגד לשחררם, מלבד אולי עופר כסיף ואחמד
טיבי) אלא לשלם כל מחיר בעד החטופים. זאת הדרישה במלוא משמעותה.
הפעם המצב קשה יותר משום שבידי המחבלים 'עודף סחורה' של
מאתיים שבויים ובידיהם גם פעוטות, קשישים וכדומה, שאין ערך לשיחרורם. המחבלים
ידרשו, מן הסתם,דרישות הרבה מעבר לדרישת שיחרור האסירים. סביר להניח שידרשו דרישות
כאלה שיעמיקו את השסע החברתי בישראל ויביאו רבים למאוס במדינתם. הם יכולים, למשל,
להציב ילד/משפחה ולדרוש תמורת שיחרורם משהו שלרוב הישראלים ממש לא איכפת ממנו.
למשל, הם מוכנים לשחרר משפחה שלמה (שבמקרה נמנית על מחנה השמאל) תמורת הבטחה
ישראלית שלא לחלל יותר את קדושת הרי הבית בעלית יהודים להר. לרוב אזרחי יש יחס
אדיש עד עויין לעליית בן גבירים להר הבית. מה יקרה בחברה ישראלית כאשר בתמורה
למשפחה חמודה אחת ידרש מחיר כל כך זניח ובלתי חשוב כמו העליה להר הבית?? ומה תהיה
עמדת הבן גבירים?
קשים הדברים, אבל אין להימלט מאמיתתם. אין דרך להבטיח שלא
יהיה בידי המחבלים ישראלים/יהודים/גופות. החזבאללה הוא גוף עולמי גדול ובדרום
אמריקה יש אזורים שאנשיו דומיננטיים בהם מאוד. זה אזור שרבים הישראלים שעושים בו
'טיול שאחרי הצבא' ואין קושי גדול להפיל אחדים מהם (חלקם אפופי עשן...)בפח
וללוכדם.
כאמור, הדרך היחידה להדביר את הסיכון היא בשינוי הדיסקט.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.