שלום וברכה מורי ורבותי!
וידועה השאלה שנשאל אחד מגדולי ישראל בדורות הקודמים, מאבא לתינוק רך: "מאיזה גיל מתחילה מצוות החינוך?".
אמר לו אותו גדול: "ידידי! כבודו באיחור עצום!".
אמר לו: "מה קרה כבוד הרב? רק עכשיו נולד הינוקא, מדוע אני כל כך באיחור?".
אמר לו כבוד הרב: "את החינוך של הבן מתחילים הרבה לפני שבכלל מתחתנים, כאשר אתה מחנך את עצמך ואתה הופך להיות המישהו שיודע מה נכון לעשות ואיך נכון לבצע, אתה עלול להיות המישהו שגם יודע לחנך אחרים, אבל כאשר אתה בעצמך בחור שאינו מחונך, איך ניתן לצפות שממך יצא ילד מחונך?".
אבל בואו ונוריד את זה לתורת המעשה.
אחרי שהתחנכנו, ואחרי שהגיעו ההורים המדהימים והיפהפיים שלנו והצליחו להקים בית נאמן בישראל, בית של הורים מחונכים אמיתיים, ממתי מתחיל החינוך כלפי הילד?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
תינוק בן שבוע, שבועיים או חודש ששוכב בעריסה ובוכה, ברגעים הללו הוא מקבל את ההחלטה על המבט שלו כלפי העולם.
אם הוא יושב ובוכה וחש במצוקה ואין מישהו שמגיע לסייע בעדו, ולא משנה אם מאחור מסתתרת איזו דודה או סבתא ישישה שמחכימים את ההורים הצעירים ומלמדים אותם שתינוק בוכה זה ממש בריא והוא צריך ללמוד שלא כל דבר מקבלים, באותו רגע התינוק הזה, ברגע הראשון מקבל הכרעה שהוא נפל כאן לעולם שמביא תחושות רעות, הוא הגיע כאן לעולם שיש בו חוסר צדק, הוא הגיע לעולם שאין באמת מישהו שעומד מאחור ודואג לו, אין מישהו שאומר לו: "אל תדאג, בכל מצוקה אני נמצא איתך".
לעומת זאת, תינוק, ולו בגילאים הקטנטנים, שחש מיד לאחר הבכי הראשון יד רכה שמלווה אותו, יד רכה שמחפשת ומאתרת מה מפריע לו, ומוציאה את אותו דבר, וזה יכול להיות אוכל, שתיה או להחליף בגדים, חש שיש כאן מישהו מאחור שדואג לו וכבר מהרגע הזה הוא מקבל את ההחלטה הנבונה והנכונה לגבי היחס האמיתי, הטוב והחם כלפי העולם שאליו הוא "נפל" במרכאות בימים או בחודשים האחרונים.
ישנם כאלה שאומרים שתינוקות לפעמים מנצלים את זה לרעה, אבל כל עוד ואתם לא בטוחים במאת האחוזים שמדובר בניצול לרעה, אין לכם זכות להשליך את הילד ולהעניק לו את התחושה הרעה והקשה הזו מהעולם היפהפה אותו זיכה אותנו הקדוש ברוך הוא.
יהי רצון שנזכה כולנו להעניק לכולנו את החוויה האמיתית והטובה של הגן עדן עלי אדמות כפי שהקדוש ברוך הוא באמת תכנן לכולנו, ונזכה לראות מהם אך ורק נחת ורב טוב כל הימים.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.