מאת יהודי שמספיד את ר' גרשון זצוק"ל
האמת היא שכל היום התערבלו רגשותי
מחד גיסא לא הכרתי את ר’ גרשון זצוק”ל
לא נמניתי על קהל תלמידיו, לא זכיתי לראותו הרבה,
גם לא לשמוע את שיעוריו ושיחותיו,
אך מאידך בשנים האחרונות הייתה בליבי הערצה ליהודי הקדוש הזה,
היה משהו בקולו השקט, בפשטות בחוסר היומרה הגשמי,
שכבש את ליבי, שחדר לי עמוק...
האיש הזה שכביכול היה חסר כריזמה וייחודיות ,
לא ברכות וסיפורי מופתים...
לא בקיאות נדירה...
גם על התמדה נדירה לא שמענו...
(כל הדברים הללו יכול להיות שהיו אך לא דובר עליהם)
מצאתי את עצמי מתחבר אליו שוב ושוב
לאיש, לאישיות, לאנושיות,
ר’ גרשון היה ענק שבענקים
אך מאות אלפי תלמידיו ראו בו את הר”מ
עם השיעורים הפשוטים יחסית
כן כן אלו היו שיעורים חסרי פלפולים והתנצחויות,
אבל מלאי עומק והבנה בהירה בעומק הפשט,
זו גם הייתה דרכו הייחודית בחינוך ,
בפשטות, בנעימות, בידידות,
בלי כפיה, התריע הוא כל העת!
בדרכי נועם, חזר הוא שוב ושוב,
ובבחינת ’הוא היה אומר’
זו הייתה דרכו שלו בהתייחסותו לתלמידיו,
זו הייתה דרכו בכבדו את שותפיו להנהגת הדור,
וזו הייתה דרכו בהתייחסותו לכל ילד שעבר את מפתן דלתו,
אני מסיים היום יום מורכב,
עם המון מחשבות, תהיות והרהורים,
מה יהיה עכשיו?
ממי נוכל ללמוד?
במי נוכל לדבוק?
ויותר מכך
עמדתי על המרפסת במרכז אחים
וראיתי את רחוב רבי עקיבא מלא באלפים שנוהרים להלוויה ,
מרחוק ראיתי את בניין ישיבת פוניבז’ ועשרות אלפים צובאים עליו
והרהרתי לעצמי ”אין מלווים לו לאדם אלא מצוות ומעשים טובים”
והנה היהודי הצנום הזה שכל שהכיר בעולמו היה את הדרך מביתו ל’אהל קדושים’
זוכה לכזו הערצה ממאות אלפים מכל חלקי המגזר,
זה הרי בלתי נתפס
וכשקיבלתי את התמונה הזו בסיום היום המטלטל הזה
זה היה רגע השיא
אדם בן מאה, מחובר למכשיר הנשמה לחמצן למודדים למיניהם,
כל שחסר לו בעולמו הוא לא לאבד את השיעור הקבוע!
היום בבוקר הוא קרס תוכ”ד הכנת השיעור!
זה איש אמת
איש עם עקרונות אמת
והנח להם לישראל שאם אינם נביאים הם בני נביאים הם
ויודעים להריח את נקודת האמת מקילומטרים ...
מי ייתן ונדע לשים אל לבנו וללכת בדרכיו של אותו ענק...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.