שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מחונכים.
והנה שאלה שלכם!
מה עושים עם קנאה בין ילדים?
באיזו קנאה מדובר?
ילד בן שתים עשרה וילד בן עשר נמצאים זה ליד זה כאשר הילד בן השתים עשרה מקבל משהו שהילד בן העשר לא מקבל, כי זה לא מתאים לפי גילו או משהו בסגנון, והקטן אומר: "גם אני רוצה".
שימו לב טוב!
השאלה לא נכונה כי כאן לא מדובר בקנאה, כאן מדובר בילד קטן שרואה חוסר צדק, כי מבחינתו אם אחיו הגדול קיבל, גם הוא אמור לקבל.
קנאה זה משהו רוחני גבוה מדאי שבדרך כלל אין לילדים קטנים.
ילד קטן זועק על חוסר צדק ופחות זועק על קנאה.
כדי להבין זאת, כל הדיון היום שיש בין היהודים לבין האחרים בכל הנוגע לחוקי המשפט ועד כמה הם אמורים לשלוט מעל חוקי התורה, היא לא בעצם משהו שקשור לקנאה, זה משהו שקשור לאי צדק ושוויון.
כל צד מתחפר ואומר: "אני חייב שהצדק יהיה, כי הוא נמצא לצידי".
לעומת זאת, כאשר שניים נמצאים באותה דרך והאחד מקבל משהו שהשני לא קיבל והוא רוצה אך ורק בגלל שחברו קיבל, שם כבר מדובר בקנאה ולא בחוסר צדק.
אם חבר שלך הצליח בחיים לאחר עבודה קשה ומאומצת, ואתה לא עשית זאת, ואתה רוצה שיהיה לך כמוהו, המדובר הוא בקנאה.
צריך להבדיל זאת בגלל שהפתרון לא אמור להיות הפתרון של קנאה של מבוגרים בדרך כלל.
כי אם מדובר בחוסר צדק, צריך בסך הכל להסביר לקטן מדוע יש כאן צדק, ולאחר שהסברת זאת, עברת את המשוכה הזאת.
באותה מדה, ניתן לומר לגדול: "קבלת כי זה מגיע לך, אך הקטן שחושב שיש פה חוסר צדק אמור קצת ליהנות גם מאותה מתנה. תהיה אתה אחראי עליה ומדי פעם תן לו גם לשחק או להשתמש באותו פריט שקבלת".
אם אנו הופכים את הבעיה של חוסר הצדק לקנאה שלא במתכוון, אנו גורמים לכך שהתגובה שלנו תהיה לא נכונה ועלולה אפילו להחריף את המצב, כי אנו כועסים על הילד שמקנא כי הוא מתנהג בצורה לא נכונה, כי "הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות פ"ד מכ"א), בעוד שהינוקא בכלל לא קינא, אלא בסך הכל זעק חמס על חוסר הצדק.
יחי ההבדל הקטן!
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.