מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
על פניו, תמצא שיעור מזערי באוכלוסיה שמאמין שמלחמת אזרחים בישראל הנה תרחיש ריאלי. במבט שני, תמצא מאמינים-שלא-במודעות באפשרות כזאת, בעיקר אחרי שיזכרו באירועי 'שומר חומות' בהם כבר היתה מיני מלחמת אזרחים (בעיקר חזרו המאורעות בהם ערבים פורעים ביהודים. וכמו אז, שוב ערבים רבים מאמינים שיהודים יצאו לטבוח בהם!). אירועים אלו חידדו את האפשרות לתרחיש בו פורצת מלחמת אזרחים ערבית-יהודית. אלו שעוקבים אחרי דעות מומחים, מכירים מן הסתם את אזהרותיהם של האלוף בריק ועוד, שמלחמה בתוך ישראל הנה תרחיש סביר מאוד במלחמה הבאה. הם לא מדברים על מלחמת אזרחים אלא על יציאת הערבים לחסימות דרכים למניעת האפשרות מצה"ל לנייד את כוחותיו. לידיעה: ב'שומר החומות' ביקש צה"ל לנייד טנקים מהצפון לכיוון עזה. מערכת הובלת הטנקים של צה"ל הופרטה והופקדה בידי חברה אזרחית. מה שלא נלקח בחשבון הוא שרוב נהגי המשאיות הנם ערבים ובעת אירועי שומר חומות נתקפו רובם המוחלט בכאבי בטן/ראש/גרביים ורק 40 - מתוך 500 - נהגי מובילי הטנקים התייצבו לעבודה.
כאמור, מומחים טוענים שבעת אירוע הביטחון הבא נהיה מותקפים מן החוץ, אבל גם מן הפנים (מהומות בשטחים, וערביי ישראל בתוך הקו הירוק). אוזלת היד של המשטרה בעת האירועים עצמם ורכות ידם הפושעת של שופטי ישראל במשפטי הפורעים, הניבו תובנה ערבית עממית שאין באמת שלטון בישראל והנזק בהחלט שווה בצער המלך. המומחים מציעים הקמת 'משמר לאומי' לטיפול באירועים כאלה בעת חירום וכניסת בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי מגבירה את הסבירות למימוש הצעה זו (שבהנהגת נתניהו, בנט ולפיד, לא קודמה).
מ"מ כמדומני שיותר ויותר אזרחים לוקחים בחשבון מלחמת-אזרחים בישראל, אלא שהם לא יקראו לזה כך אלא מלחמת יהודים-ערבים ולא 'מלחמת אזרחים'.
דא עקא שמי שהגיע במחשבתו עד הלום, כמעט הכרח לו לחשוב צעד אחד קדימה. כבר כיום משתתפים ישראלים רבים בפעולות מחאה נגד 'הכיבוד' ונגד 'רצח העם שמבצע צה"ל בערבים'. לא מדובר רק במניעת התגוננות החיילים, בנימוקים משפטיים מעוותים, אלא באזרחים שיוצאים למחות נגד העוולות, לדעתם. גם אלו שאינם 'שמאלנים קיצוניים' יתקוממו באם ישמעו שהיהודים תוקפים את הערבים על לא עוול בכפם. ובעת שישמעו זאת (לא 'אם' אלא 'בעת') יהיו רבים מהם שיקומו להגן על הערבים המותקפים בגופם. מה יעשו היהודים המתגוננים בלוד כשישמעו שיחות בעברית בקרב ההמון שיוצא נגדם? יתנו צווארם לשחיטה? יסמכו על כך שנוכחות דוברי עברית תמנע את שחיטתם? כמדומני שכמעט אין סיכוי שבמצב דמים שכזה לא יפגעו גם יהודים-ע"י-יהודים, ה' ישמור.
כלומר, שתרחיש היפגעות יהודים-ע"י-יהודים אינו רחוק מהשכל. השאלה היא איך יתפתח תרחיש כזה. האם בעקבות היפגעות-יהודים-מיהודים יעצרו כולם את הכל ויתכנסו לימי חשבון נפש, או שמא לאירועים יש דינמיקה משלהם ובהינתן שהפרעות לא יפסקו, לא יפסקו גם מעשי ההתגוננות. מכאן והלאה אעדיף שלא לדבר, אבל כמדומני שמי שרואה את האפשרות לפרעות חוזרות כאפשרות ריאלית, לא רחוק הוא מלראות את ההמשך העלולי של השתלשלות אירועים כזאת.
החשש הגדול שלי מהפקדת תיק הביטחון הלאומי בידי בן גביר אינו מעשיית שפטים בערבים. הניסיון הוכיח שמי שמגיע לשלטון, מקבל קצת שכל ומתינות ומבין שלא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח. החשש הגדול נובע מחוסר הלגיטימיות של שלטון ישראלי ובעיקר כשהוא מונהג ע"י מי שמוכר כימני קיצוני. גם בלא זאת איבדה מדינת ישראל את המשילות והפחד מפורע-מזדמן מושל.
זה מכבר מרגישים המוני יהודים, לא מוגנים. זה כבר לא רק חקלאי הדרום והצפון, לא רק הקבלנים ובעלי העסקים, אלא כל מי שיד ערבית-עבריינית תונח עליו, ימהר לסגת. המשטרה אינה רלוונטית לחיים האמיתיים שלנו והימשכות הסדר הטוב אינה קשורה כלל ליכולת אכיפתה. עושה רושם שהמשטרה עסוקה רק בקרבות שבין העבריינים, וברדיפות פוליטיקאים שיש לה עניין להגותם מהדרך. מחקרים ארוכים הוכיחו ששני תנאים מקדמים מלחמות-אזרחים: 1. אובדן לגיטימיות השלטון ו 2. אובדן המשילות. שאו עיניכם סביב ותראו שכל מלחמות האזרחים התחילו בדיוק על המצע הזה.
חוששני שאחרי הרבה שנים שלא חווינו היכי תמצי של מלחמת אזרחים יהודית, אנחנו טועים לחשוב כאילו יש בנו איזה גורם נעלה שיכול למנוע מצב כזה. לצערי, איני שותף להנחות אלה ורואה בחשש ובחרדה את האפשרות שתרחיש כזה אכן יתממש.
לצערי, גם בקרב מחננו, בו רבים החכמים והנבונים, איני רואה הבנה למציאות החיים האנושית. עדיין יש בנו רבים שחושבים שהדרך לפתור את הבעיה עם הערבים היא במלחמה איתם ולא בלהסתדר אותם.
אז מי שחיפש ראיה ניצחת לטימטומי ישמע בזאת שלדעתי חשוב מאוד להקצות תקציבים לפיתוח חיי הבריאות, החברה החינוך והרווחה הערביים. לא נכון, לא ישר ולא הגון - ואפילו לא כדאי לנו אגואיסטית - שתחיה בקרבנו חברה מוגדרת שסובלת מהפליה ונחיתות. אנחנו צריכים להיות אלו שנושאים את דגל ורוח האנושיות כלפי הערבים. מחבלים ותומכיהם ישלמו את מלוא המחיר, אבל ערבי שמבקש לישב בשלווה, שערה משערות ראשו שלא תיפול ארצה. אנחנו צריכים להיות אלו שדואגים לכל מחסורם ונושאים בסבלותיהם.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.