שלום וברכה מורי ורבותי!
שלמה המלך כותב בספר משלי (משלי ל, כב) שאחד מהדברים המזעזעים והכואבים ביותר בעולם הוא: "עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ", אם אתה עבד שהפך למלך, זהו אסון!
אבל רק רגע!
שלמה, הלא אתה החכם מכל אדם, מה מפריע לך שעבד יום אחד זכה ונהיה מלך?
האם לא יתכן שהמאבטח יום אחד יהיה מנכ"ל החברה?
האם לא יתכן שמדיח הכלים יתגלה ככישרון עצום ויעבור כמה קורסים ויהיה הבוס?
מה קרה?
מדוע אנו כל כך מזלזלים בחייהם של העבדים עד כדי כך שאיננו מסוגלים, מוכנים או רוצים לשמוע שיום יבוא והם יוכלו להיות מלכים?
התשובה היא אומר לך שלמה המלך: "אין לי שום בעיה עם עבד שהפך למלך, אבל דווקא אם הוא עבד שהפך למלך, ולא עבד שנשאר עבד והגיע לכאן כדי למלוך".
לא "עבד כי ימלוך", אלא עבד שפשט את בגדי העבדות שלו והחליט שמהיום הוא מלך - "אהלן וסאלן", נשמח לקבל אותו אצלנו כמלך.
אבל אם העבד הזה רוצה להישאר עבד ועם כל זה למלוך, אנו לא מוכנים לקבל אותו, וזה אסון גדול!
במה מדובר?
מה ההבדל בין השניים?
מלך מגיע על דעת להעניק, מלך מגיע על דעת לתת חיים, פרנסה ושפע לכל הנתינים שלו, לדאוג להם, לשמוע להם, להילחם למענם, להפוך את העולם כדי שהם יהיו מאושרים.
עבד מגיע על דעת לקחת, עבד מגיע על דעת לקבל, עבד רואה את עצמו, מלך רואה את העם,
אם אתה נשאר עבד, אתה בעצם ההוא שנכנס ללשכת המנכ"ל ובודק את הכורסאות, את הספות, את מכונת הקפה, את הספריות ומכין רשימה של תצרוכת חדשה של פינוקים של רכבים, של מטוסים, כי אתה חייב ליהנות מהחיים, אתה רואה את עצמך, אתה לא רואה את החברה ולא רואה את לקוחותיה.
מלך רואה את האחרים!
המדד שלך האמתי עד כמה אתה מלך או עד כמה אתה עבד נמדד אך ורק על פי היחס שלך לאחרים - האם אתה מגיע על דעת להעניק או על דעת לקבל.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.