מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
עוררתי כאן שלאו בדווקא לימודי ליבה הם שיעזרו לבנינו להתפרנס והבאתי מחכמת הגויים המפקפקים אם לימודי ההשכלה הגבוהה הנהוגים היום, בתחומים מסוימים, אכן רלוונטיים לחיים. שוב צריך להזהר מהסקת מסקנות חפוזות. לא על כל לימודי ההשכלה יש פקפוקים כנ"ל ולימודי מדעים מדויקים, עדיין בחזקתם עומדים (עד כמה שחזקת מדעים, חזקה היא). מ"מ כפרתי בנאמנות-ללא-סייג ללימודי ליבה, רק משום שהמערכת החינוכית טוענת כך עכשיו.
כדי להחליט מה צריך ללמוד כדי שניתן יהיה להתפרנס מהלימודים, צריך לקחת בחשבון שני נתונים. האחד: מה צפויים להיות האתגרים שיעמדו בפני הדור הבא והשני הוא מה אנחנו יכולים לעשות היום, כדי להתאים לפרנסת המחר. קצב ההתפתחות גובר כל הזמן והחשש הוא שעד שֶׁנְּלַמֵּד משהו, הוא יהפוך ללא רלוונטי להתפרנסות של מחר.
היום כבר ברור שאכן בחלק גדול מהלימודים הנהוגים, אין תועלת ישירה והתועלת בלימודים גבוהים הנה יותר לימוד טכניקות הלימוד (איסוף מקורות וידיעות קודמות וסידורם באופן מוסכם ובהיר) וצורת החשיבה האקדמית (הטלת ספק בכל הנחה ודרישה להוכחה-ניתנת-לשיחזור מכל תאוריה המתיימרת להיות מדעית). עדיין יש חשיבות ללימודי הבסיס (מן הסתם לימודי שפה ויכולות מתמטיות) אבל בעיקר יש חשיבות ללימודי הכרת המציאות כמות שהיא.
נדמה לי שניתן להסביר את הנושא דרך הבנת התפחות השפה. דוברי עברית-עתיקה (ואידיש), מוגבלים ביכולת החשיבה שלהן, בשל דלות השפה. אין בכך משום הטלת דופי או חיסרון בדורות של דוברי שפות אלו, אלא בהכרת המציאות השפתית כפי שהיא.
הסיבה שאנחנו משתמשים במילים לועזיות רבות, אינה 'פלצנות' (אם כי, לעיתים 'פלצנים' משתמשים במילים לועזיות שלא לצורך ורק לשם הרשמת בני שיחם), אלא משום שהחשיבה האנושית כל כך התפתחה בשנים האחרונות, עד שאין בשפות הישנות משום מענה לצורכי החשיבה של בן דורנו. לעיתים, במילה לועזית אחת נכללים מרחבי-שפה, כך שלו רצינו לומר את אותה משמעות בעברית, היה עלינו להשתמש במילים רבות. לעיתים, גם מילים רבות בעברית, לא יביאו לכדי הבנה מלאה של המילה הלועזית. שוב, אין בכך משום הטלת דופי או השפלה של השפה העברית (או היידיש) אלא משום ציון עובדה שהחשיבה האנושית מתפתחת ומתקדמת כל הזמן ולצורך כך יש להמציא שפה ומילים, שיוכלו לבטא את החשיבה בת דורנו.
לשם המחשה, הבה נצטט ממכתב המלצה: 'על אף רקעו הסוציו-אקונומי וחוסר היכולת של משפחתו לתמוך בו הצליח התלמיד לפתח אוריינטציה דיגיטלית מתקדמת ולהגיע להישגים גבוהים מאוד בתחום. בטוחני שהמוטיבציה הגבוהה שלו הנתמכת באינטליגנציה טבעית, בשילוב יכולות קוגניטיביות גבוהות, יאפשרו לו לעמוד גם במשימות ובאתגרים שידרשו ממנו בעבודה אצלכם. אני ממליץ עליו לתפקיד בכל פה'.
האם יש דרך להסביר בעברית 'רגילה' את המושגים: אינטליגנציה, אוריינטציה, וקוגניציה. מכאן נתקדם לצמדי-מילים (כמו 'אינטלגציה ריגשית' וכדו'). אין אפשרות למי שלא הבין את עומק ורוחב המושגים, להבין מדעתו את המושג 'אינטלגנציה ריגשית', או 'אוריינטציה דיגיטלית'.
לקחתי כדוגמה קטע בעברית, מובן שהמלצה תורנית תנוסח בשפה אחרת, אבל לצורכי התפרנסות, מן הסתם יזדקק התלמיד להמלצה מהסוג הנ"ל ולא להמלצה בסגנון תורני (שערכה רב, בתחום משרות תורניות, כמובן). מ"מ מי שחסרים לו מילים במילונו, בהכרח שרוחב ועומק דעתו, יהיו מוגבלים בהתאם.
כידוע, 'אין משכנעים אלא למשוכנעים בלבד' ורוב החולקים על דברי, לא חלוקים ברובד המעשי, אלא ברובד העקרוני. לדידם, די לו לתלמיד שילך בתלם ומי שזן ומפרנס מביצי כינים עד קרני ראמים לא יבצר ממנו לפרנס אף תינוקות של בית רבן, בעת היבגרם. עיסוקי, חששותי וחישובי הינם כולם בדרך הטבע ואילו הנהגת הבורא אותנו הינה מעל הטבע ומה לרופאים בבית יראי השם וכו' וכדו'.
מקבל עלי באהבה ובהכנעה דעה מרוממת זו, אלא שמי שדורש מהשווער שלו דירה וכספים כדי שיוכל לשבת וללמוד בלא עול פרנסה, מוכיח בתביעותיו שאינו מאמין באמת במה שפיו דובר. וכי יחסר לו לקב"ה בעולמו המעט הנצרך לפרנס אותו, שמתגולל הוא בדרכי הטבע על השווער המסכן?
כד תעיין שפיר בסתירה מיניה וביה זו, תגלה שהמילים גבוהות הן, אבל הלב, נמוך הוא.
וכד תעיין ביה טובא, תמצא שבזה גופא כבר התחלנו את הדרך של 'סופו שמלסטם את הבריות'.
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית וגו'
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.