רגעים של השבוע - פרשת שופטים
דברי חכמה של הגב' נחמה / הטבעות במוצא והרכבת האחרונה בפולין / אנחה ותשובה מאחורי האפרכסת בבית המעצר / המשמש בקודש
א. אשת החייל האמיץ
"זכיתי וישבתי עם בעלי 3 שעות בחדרו של הרבי. בסיום הפגישה הרבי אמר לי: 'בעלך הוא כמו ספורטאי, הצועד לאחור כמה צעדים, כדי לקבל תנופה ובכפל כפליים'; לאחר מספר שנים, ראינו כיצד הבטחת הרבי התקיימה במדויק, כמו עוד מספר דברים מדהימים שקרו לי עם הרבי".
זו הייתה עבורי חוויה מיוחדת במיוחד, בה זכיתי לפני מספר ימים, עת הוזמנתי לבקר אצל 'אשתו של', ופגשתי אישיות מרתקת ומיוחדת בפני עצמה, שמעבר לכל ההיסטוריה המרתקת של בעלה ומשפחתה, היא גם חסידה ומשפיעה, יודעת ספר ומפיצה תורה וחסידות.
שעות אחר הצהריים בשכונת 'רמת אביב' בתל-אביב, ואני עולה ומטפס קומה או שתיים, דופק על דלת שעליה שלט קטן: 'משפחת שאקי'. את הדלת פותחת בעלת הבית, שהחיוך הרחב לא מש מפיה. הדירה המסודרת והנקייה, מלאה בספרי קודש רבים, הנראים שימושיים; על הקירות והמדפים, תמונות בעלה הדגול ע"ה, תמונות הרבי, תעודות שונות ותמונות משפחתיות, כשעציצי פרחים מלבלבים ומטופחים עומדים בפינות שונות, וכל אלו משרים אווירה מיוחדת, ומעידים על בעלת-בית משקיענית, אינטליגנטית, מלאת שמחת חיים, ותחושת שליחות!
היא מתיישבת בראש השולחן הערוך, ולאחר כמה מילות נימוס מגיעים ומצטרפים בנה איתן ואשתו פראדי. פראדי היא בת-דודתי, שבשמחה משפחתית לפני מספר שבועות היא אומרת לי: "אתה חייב להכיר את השוויגער שלי", ואני תפסתי בשתי ידיי את ההזדמנות המיוחדת לבקר את הגב' נחמה החשובה, רעייתו של הפרופסור אבנר חי ע"ה שאקי הבלתי נשכח, מי שהיה סגן שר בממשלת ישראל, עלה לתפקיד שר, ובמשך חייו נשא תפקידים שונים וחשובים, כשלצדו תבלחט"א נחמה שתחי' המסורה לו, ויחד שירתו את עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.
נחמה מלאה בסיפורים, בהם אחד המפורסמים שבהם שהתרחש בעת כהונת בעלה כסגן שר החינוך, כאשר הוא נענה לבקשה של הרבי להצביע עם האופוזיציה לתיקון החוק "מיהו יהודי", ובעקבות זאת, התפטר מר אבנר מתפקיד סגן שר החינוך. הם הוזמנו ליחידות אל הרבי, בה הרבי הבטיח לו שהוא עוד יעלה מעלה, ואכן התקיימה הבטחת הרבי במדויק, ואבנר שוויתר על סגנות לשר החינוך, נבחר לעמוד בראש תנועת המפד"ל והתמנה לשר לענייני דת.
שיחתנו יכולה עוד להימשך שעות רבות, לולא מיהרתי להתפלל תפילת מנחה לפני שהיום ישקע, ומניין מצאתי בישיבת חב"ד הסמוכה, בטבורה של שכונת רמת אביב.
תמונה גדולה תלויה לפני הכניסה להיכל הישיבה, שהוקדש על-ידי משפחת שאקי לזכר אביהם הדגול, ובתמונה הרבי ואבנר - המפקד הגדול והאהוב יחד עם החייל האמיץ והמסור.
ב. מצוה גוררת מצוה
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו יורדים בחג הסוכות ל'מוצא' כדי ללקט משם ערבות, בכדי להקיף את המזבח בחג הסוכות, כפי שמוזכר במשניות סוכה, אותם למדנו בחשק עוד מקטנותנו עם המלמד בחיידר.
ועד שבית המקדש השלישי ייבנה בקרוב בע"ה, ירדתי למוצא וליקטתי שם מצווה שגררה מצווה נוספת ורגעים נפלאים.
מקום יש במוצא, סמוך למעיין שופע מים, ו'בית הכנסת העתיק' שמו. אליו הוזמנתי לאירוע משפחתי מיוחד, ולמחרתו התברר כי אחת המשתתפות שכחה שם את טבעותיה היקרות, עת הסירה אותן לפני נטילת ידיים לסעודה כדת וכדין. ולפי שבעל רכב הייתי השתא, ועל תקן תייר מחו"ל עיתותיי בידיי יותר מהאזרח בישראל, התבקשתי לסור אל ביתו של גבאי בית הכנסת, ולזכותו במצוות השבת אבידה.
כשהגעתי למקום שנקבע, השוכן במעלה אחד מהרי המקום, התקבלתי על ידי אשה קשישה שביקשה שאכנס לביתה, כדי למסור את הסימנים ולקבל את האבידה היקרה לבעליה.
על אף שמיהרתי ועייף הייתי מחום היום, וממש הורגש כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה, בכל זאת התרציתי, נכנסתי והתפלאתי לראות את הבית הנאה, מקושט בשעונים ומנורות ישנות מעשי ידי אומן, עם תמונות שמן מדהימות ושאר מיני מתכות ועצים שונים וגם קצת משונים.
"שב" הציעה לי בעלת הבית, ולי לא נותרה ברירה, יען כי הבנתי כי מצוות והדרת פני זקן למהדרין נקלעה בפניי. לאחר שבחרתי לי את אחד מכיסאות העץ המגולפים שמסביב, פתחה בעלת-הבית את פיה בחכמה והיסטוריה: "בעלי היקר נולד כאן בחדר זה, לפני 91 שנה; הוא זה שגילה את שרידי בית הכנסת הסמוך לכאן, שיפצו במסירות, ומאז משמש הוא כגבאי המקום".
"ומאין גברתי?" הוספתי לשאול, כאשר לצד זה ששם משפחתם היא של אחינו הספרדים הנכבדים והיא עצמה נראית ממוצא אחר. והיא שיתפה בנדיבות: "לקראת הולדתי, חזרו הוריי מישראל לפולין, בכדי ששתי הסבתות לעתיד, יהיו לצדה של היולדת, כפי שמקפידות נשים פולניות מאז ומתמיד. לאחר לידתי חיכו מעט הוריי שאגדל, אך אז פרצה מלחמת העולם. על הרכבת האחרונה שיצאה מוורשה עלתה אמי יחד עמי. חייל נאצי שעלה לבדוק את הנוסעים, אמר לה כי רק היא יכולה להמשיך בנסיעה, היות ולה יש פספורט מ'פלסטין', ואילו לי היו מסמכים פולנים. אמי הפיקחית השיבה לו מיד: "אתה צודק, קח אותה איתך"... זה פעל את פעולתו, וברגע של נס אמר החייל: "אין לי מה לעשות איתה", ואפשר לה לקחת אותי חזרה לכאן, לארץ ישראל. ומאז אני פה'....
ובדרך ירושלימה, הרהרתי כיצד ב"ה זכיתי לעשות מצווה שגררה לי עוד מצווה...
ג. מעלתה של תשובה עילאה
הוא בסך הכל בן 24. ועל הרקע המשפחתי והשכונתי המורכב בו גדל, לא פלא כי הסתבך בגיל צעיר כל כך מול החוק. בעצת אדם, שלחכמה כנראה לא זכה, נמלט הבחור מארצנו הקדושה, התגלגל עד לרוסיה, וכאן נפל לידי זרועות החוק שהביאו אותו אחר כבוד אל מאחורי סורג ובריח. מני אז, מיד כאשר נודע לי הדבר, הייתי מגיע מדי שבוע לבקרו, מצויד במזון כשר ודברי חיזוק רבים.
בחלוף חודשים ארוכים של דיונים והתייעצויות, הוסגר הבחור למקום ממנו נמלט - לארץ ישראל.
בקשר השוטף שלי עם ההורים, התבשרתי לשמוע יום אחד כי הוא שוחרר ב"ה לחופשי. טלפנתי לשמוח עמו, והזכרתי לו קצת כל מה שהבטיח בפנים, עד כמה טוב והגון הוא יהיה כשיהיה בחוץ...
כעת בביקורי בארצנו הקדושה, ביקשתי לפוגשו, אך נדהמתי לשמוע את אמו אומרת לי בטלפון, "תוכל לפגוש אותו בבית המעצר"...
לאחר פרוצדורה של רישום, ובסיום המתנה של כשבועיים, הגעתי לבקרו במקום יושבו.
הפעם זה כבר היה שונה, אין לי אפשרות להכניס לו מזון וממתקים, והמפגש התנהל באמצעות טלפון כשמחיצת זכוכית מפרידה בינינו.
שוחחנו על דא ועל הא, נזהרתי לא להצליף בו מוסר מיותר, אלא לחזקו ולעודדו ולראות את הטוב שבכל דבר.
"אתה לעולם לא תבין איך זה קורה", הוא אומר לי לפתע מעצמו לקראת הסוף, "הבטחתי להיות טוב, וכזה אני רוצה, אבל החברים משכו אותי בכוח, ושוב נפלתי".
האנחה השוברת חצי גוף ונשמה שנשמעה ממנו בסיום דבריו, הדגישה לי את כוחה של "תשובה עילאה", שמעלות חשובות בפני עצמה יש לה.
ולתמונת השבוע שלי: מנחם ציון ובונה ירושלים
"סמוך לאחר נפילת מסך הברזל ברוסיה, אמר הרב מיד כי צריכים לטוס לשם, ואבא זצ"ל כמובן גם הצטרף. במוסקבה הם פגשו אברך צעיר ונמרץ שנשלח על-ידי הרבי, זה היה הרב בערל לאזאר, ואחרי מה שהרב ראה מקרוב הוא פעל רבות, גם דרך הרבי, בכדי למנותו לרב הראשי של רוסיה. לאחר כמה שנים, הוזמן שוב הרב לרוסיה, וגם הפעם אבא זצ"ל הצטרף, והם כבר זכו והשתתפו בחנוכת הבית של הבניין הגדול מארינה רושצ'ה".
"אבא זצ"ל" - זה הרה"ג ר' שמואל זעפרני ע"ה, שנפטר לפני שבוע. "הרב", זה הראשון לציון הגאון הגדול המקובל רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, שהרב זעפרני זכה לשמשו במשך שנים רבות.
המספר הוא בנו, היושב יחד עם משפחתו 'שבעה' אחר פטירת אבי המשפחה, כשמסביבם תלמידים ומעריצים רבים.
באתי אליהם עם אגרת תנחומין מיוחדת שכתב ושיגר הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט״א, ובה כתב בין השאר: "יחד עם המוני בית ישראל, שהכירו את מעלת אביכם הדגול הרה"ג ר' שמואל ע"ה, אשלח את תנחומיי בשמי ובשם הקהילה היהודית במוסקבה. מלבד היותו יד ימינו של מרן הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, היה אביכם אדם גדול, איש אשכולות, שרבים נהנו ממנו עצה ותושייה. כחסיד חב"ד לא אשכח את ביקורו אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע יחד עם מרן הרב זצוק"ל, וכשליח ורב ברוסיה, אני זוכר היטב את ביקורם אצלנו במוסקבה, את השיחות שקיימנו בנושאים שונים שעמדו על הפרק, ורבות התרשמנו מאישיותו ורוחב דעתו שהשאירו עליי ועל כל הציבור רושם עז. באופן אישי, הוא עזר לנו רבות בקשר השוטף עם הרב, תמיד היה לימיננו, היה זמין 24 שעות לכל שאלה או בקשה עבור יהודי ויהדות רוסיה, והקשר בינינו היה עמוק מאוד. בשעתו הוא העניק לי את הספר שלו, עם הקדשה מרגשת ומיוחדת מאוד".
ובהמשך מסיים הרב שליט"א את האגרת: "ייתן ה', ונראה בקרוב ממש בנחמת עם ישראל על חורבן ציון וירושלים, ותראו אתם - המשפחה הקרובה, בנחמה מלאה על פטירת אביכם הנעלה, ובעשייתכם למען כלל ישראל, לפי מורשתו ודרכו של אביכם - תרוו נחת, ודרכם תמצאו נוחם".
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.