"גזירת ארגזי השחיטה"
בזמנו הרב מצגר ניסה להכניס לבתי המטבחיים
בחו"ל את הארגזים ולא יצא לפועל
ולפני קרוב ל 10 שנים הווטרינרים מישראל הצליחו
וקבעו שלא להתיר שחיטה בחו"ל
אלא בארגזים,
שאלת ההתאמה?
בזמנו כששחטו באירלנד עבור ישראל היו ארגזים
ישנים אבל מצוינים, - דומני בשם ויינברגר -
לא היה בשטח הצוואר שום דבר שהיווה מכשול לשוחט,
אולם כעת, חלק גדול מהארגזים מיוצר בארגנטינה,
ובמפעל שמייצרים אותם שותף הווטרינר
הראשי , ישראלי שגר בארגנטינה בשם ד"ר
פיינגולד,
ועם הארגזים הללו זו צרה צרורה, המנוף שתופס את
הצוואר מפריע לשוחט מהסיבה שהסכין
לפעמים פוגעת בחלקי המנוף ונפגמת, צורת התפיסה של
הצוואר בהרבה מקרים, היא באופן
שהקנה והוושט לא זמינים לשוחט בקלות והוא צריך
לתמרן ע"מ למצאם, ויש בזה חששות של שהי'ה
ודרסה, ועוד,
בנוסף במיוחד בארגזים הכפולים -שמכניסים בהם 2
בהמות, הבהמות נלחצות בצוואר בצורה מוגזמת
שיש חשש לחניקה, ובמקרה של עיכוב, יכולים לעבור
אפילו מספר דקות עד לשחיטה בפועל
ונכנסים לחשש "מסוכנת"
בקיצור, גזירת הארגזים היא בכיה לדורות, ומי
יצילנו ממנה?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.