שלום וברכה מורי ורבותי!
ועדיין אנו בראש השנה לאילנות, יום ט"ו בשבט, ושימו לב טוב!
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "התפלל על הפירות. שים לב שהיום אני דן אותם, וזהו הזמן שלך וההזדמנות שלך להתפלל עליהם".
היום ישנן אפילו תפילות "יהי רצון" שנכתבו על ידי גדולי האחרונים על אתרוג המהודר שיהיה לנו, בעזרת ה', בחג הסוכות.
האם באמת הקדוש ברוך הוא "זקוק" לתפילות שלנו בדווקא על הפירות הללו?
הרי אנו מתפללים מידי יום על כך שהקדוש ברוך הוא יזון ויפרנס אותנו בשקט ובשלווה, בהשקט ובבטחה.
אז מה קרה שאנחנו צריכים לייחד יום שלם דווקא על התפילות הללו? ובכלל, מה זה המושגים הללו של "ראש השנה לאילנות"? האם לא באמת הקדוש ברוך הוא דן אותנו בא' בתשרי, ראש השנה, ואז הוא דן גם על הפירות, הירקות ואפילו על החד - פעמי?...
מה קורה כאן בדיוק?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! אני מסתדר בלי כל ראשי השנים הללו…
אבל תתעורר! תבין מידי פעם שכל מה שעובר עליך, הוא לא מובן מאליו. העולם יכל להיבראות גם ללא פירות וירקות. היית יכול להסתפק בדברים אחרים.
הענקתי לך עוד משהו, ואני רוצה לשמוע ממך עד כמה אתה מבין שזה חשוב לך. עד כמה אתה יודע שיש בכחך להפוך את זה למשהו טוב יותר, ועד כמה אתה גם יודע לשאת עיניים למרום ולומר תודה".
הכל נראה טבעי, נולדנו לתוך עולם מושלם, נולדנו לתוך חוויה מדהימה, לימים של פריחה, לימים שבהם העץ מוציא פרי, ואנו קולפים אותו ואוכלים. כאילו זה נורמלי, כאילו זה הגיוני, כאילו שמדובר ב"דרך הטבע" במרכאות…
יקירי!
זה ממש לא טבע! כל זרע שנכנס לאדמה ולאחר מכן מוציא עץ, מדובר בנס פלאי ובהוראה חד משמעית מהקדוש ברוך הוא, לאותו זרע ולאותה אדמה!
תלמד לומר תודה גם על הדברים הללו. הסתכל ימינה ושמאלה, ותזהה שיש לך עוד הרבה מאוד דברים שנראים לך מובנים מאליהם, וכאן הזמן לומר תודה גם על הדברים הקטנים הללו.
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ, יט).
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.