תמונת השבוע שלי: מנגינת החיים
תאריך: יום חמישי כ"ז במנחם-אב ה'תשפ"א
מיקום: שכונת קראון הייטס, ברוקלין נ.י.
הפעם לא הייתי אמור לכתוב על תמונה; הפעם היה צריך להיות מצורף כאן קטע וידיאו, או לפחות הקלטת שמע, אך בכדי לא לשנות מהקונספט השבועי לא חרגתי מההרגל, ואפשר לומר במקרה זה כי 'אין דומה ראיה לשמיעה'. היו אלה רגעים שהשתלבו בהם היסטוריה משפחתית, עם רגשות אישיים, שירים ומנגינות, תורה וחסידות, ומעל הכל - כבוד לשיר היהודי האותנטי של פעם, המנגינה היהודית שלֵחה לא נס, והיא איתנה ויציבה גם מול חידושים מוזיקאליים. מנגינת החיים, שתמונה אחת בהחלט לא מספיקה לה.
כמו בכל ביקור וכמו כל אורח שנקלע לבית זה, התקבלתי בחמימות מיוחדת; מהמטבח עולים ריחות של בישולים טריים לכבוד שבת המלכה, ואני מתכבד בקציצת געפילטע פיש טרייה וחמה. בדרך עם הצלחת ביד אחת, הוא מפעיל ביד השנייה את מכשיר הפטיפון וממנו עולים מנגינות מוכרים. 'הקשב לניגון המושמע כעת, זהו הרי 'ניגון הכנה למאמר' ומי הוא ששר אותו?' הוא שואל אותי בחיוך, ואני משיב לו מיד כי זה הוא בעצמו, וגם בחלוף כארבעים שנה ואולי יותר, קולו הנאה נשאר כמו בצעירותו והוא רק משתבח כמו יין טוב. הוא ממשיך ומספר לי, כי עשרה ניגונים הוא זכה לשיר בתוך סדרת ההקלטות שהופקו בהוראת הרבי באותן שנים, בכדי לשמר את ניגוני חב"ד כפי שהושמעו בעיירות ברוסיה ואוקראינה. ואכן, בזכותם לא רק שנשמרו ניגונים רבים במלוא דיוקם ומתיקותם, אלא אף הובאו לנחלת הכלל, וגרמו במשך שנים רבות להתעוררות נשמות יהודיות ברחבי העולם.
השיחה מתפתחת לאפיקים רבים מסביב לשירה היהודית-חסידית בכלל, ולשירה המשפחתית בפרט. אני מביט דרך החלון, ורואה כי לא נשאר הרבה זמן עד לשקיעת החמה וצריכים להספיק להתפלל מנחה. פניתי אליו ישירות: שמעתי לפני כמה ימים, כי הפקת דיסק חדש של ניגוני אחיך, אפשר בבקשה לקנות עותק ממנו? הוא נאנח אנחה כבדה, מתנצל מראש שעדיין לא ניתן לקבל את הדיסק, אך מזמין אותי למשרדו הצמוד לסלון דירתו. זה יותר קיטון צר, שכולו מכוסה במדפי ספרים שונים, פלטות לפטיפון, קלטות לטייפ, ודיסקים למחשב, ובין לבין תמונות ישנות, מכתבים עתיקים ומספר ספרים שכבר הוציא לאור. אחד מהם מכיל מאות רבות של מכתבים, עם עדכונים חיים ומרתקים, על מה שקורה בחצר הרבי, אותם היה שולח מדי שבוע לאביו הרה"ח ר' פנחס הלוי הורביץ ע"ה, או שכפי שאנו הנכדים קוראים לו 'זיידע ר' פנחס'.
ללא אומר ודברים, הוא לוחץ על טייפ גדול שלצדו, והקולות עולים מיד. ניגון מרטיט על מילות הפסוק שכתב שלמה המלך במגילת 'שיר השירים': "משכני אחורה נרוצה, הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך…". אני נזכר לפתע בשנה שהשיר הולחן, השווער שלי שליט"א - בכור המשפחה, הגיע אלינו לחג הפסח והביא איתו 'מזמרת הארץ' - לימד אותנו את הניגון, וכשאחד משלבי הניגון לא היו ברורים לגמרי, הוא הרים טלפון מיד במוצאי החג לאחיו רבי משה ע"ה, ובסבלנות רבה הוא ניגן שוב ושוב את הניגון, עד שקלטנו אותו, ובהמשך ימי החג לא פסקנו לשיר זאת עוד ועוד, עד שזה נכנס בעצמותינו וגם האורחים המגוונים כבר קלטו זאת. קלטנו לא רק את הניגון, אלא בעיקר את המילים, כי הניגון נותן פירוש למילים הקדושות, הן מעוררת להתעמק במילים, 'משכני', והמנגינה גורמת לך לראות משיכה לחדרי המלך - הקב"ה. 'נגילה ונשמחה', הניגון מרומם מתוך שמחה רצינית. אלו ניגונים שמתחברים עם המילים בשילוב אמתי!
זהו ניגון ראשון מתוך חמישה-עשר ניגונים, שדודי הרה"ח ר' שלום הלוי שיחי' הורביץ, בעצמו בעל מנגן נפלא - אסף לאחרונה, תחת השם 'אז ישיר משה', אלו שירים בקולו של אחיו הגאון החסיד רבי משה ע"ה, שנפטר לפני מספר חודשים, לאחר שהתייסר בייסורים קשים וקיבלם באהבה ובדומיה, כשהוא מצדיק עליו את הדין ודואג לא להטריח את יבדלו לחיים טובים, רעייתו החשובה והמסורה, וכל בני משפחתו היקרים, שהתמסרו אליו יום ולילה, אלא המשיך בלימודים, בתפילה בהשתפכות הנפש, ובין לבין, עלו וצפו בו מתוך כל אלו, ניגונים מלאים חן ועומק שלא יסולאו בפז.
כבן למשפחת הלוויים הורביץ, משפחה מיוחסת דור לדור לצדיקים גדולים וקדושים, עד לשבט הלוויים, שהיו שרים ומנגנים בבית המקדש - הוא זכה להלחין בימי חייו כ -130 ניגונים, מהן יצירות מופת מורכבות, וכאלו שהן קלילות ומשמחות יותר, הצד השווה שביניהם, שהם והמילים - חד הם, מתלבשים ומתחברים יחד כמקשה אחת באופן טבעי ומיוחד, שרובם ככולם נשארו בין כותלי המשפחה, ורק אחדים שיצאו, מושרים בהתלהבות בשמחות ואירועים ציבוריים שונים. כמה מהם הקליט על קלטות, אותן שיגר באהבה לאחיו בארה"ב, וכמעשהו עם המכתבים ששיגר לאביו, אסף כעת ר' שלום את השירים ועכשיו עמל הוא על המכתבים והתמונות שקיבל ממנו, או שהוא שלח לו - לזכרון תמידי של אח יקר - ולשאר בני המשפחה דוד יקר, ולי אישית כמורי היקר, לאחר שזכיתי ללמוד אצלו במשך שנה כבחור צעיר בישיבה.
"נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך" - נשמע השיר, והפעם כבר מבנו שיחי'. זהו כנראה השיר האחרון שהלחין, וכבר לא היה בכוחו לשיר אותו, ובנו הקליט את השיר במקומו. ניגון משמח של הודיה להקב"ה על החיים, גם מתוך מיטת החולי - זאת אמונה אמתית. זוהי מנגינת החיים!
גוט שבת
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.