שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום יום ההילולא של רבינו גדליה משה מזוועהיל, האדמו"ר מזוועהיל זצוק"ל.
ושימו לב טוב מורי ורבותי!
באחת הפעמים, ביתו של כבוד הרב הייתה חולה עד כדי שהרופאים נואשו מחייה. כבוד הרב הרבה להתפלל, הרבה בצדקות ואמר: "אני צריך כאן משהו מעבר להכל בכדי להציל אותה".
אמרו לו: "למה אתה זקוק?", הוא אמר להם: "אני זקוק לדבר אחד". אמרו לו: "כבוד הרב יאמר למה, ונארגן לו את זה מיד".
אמר להם: "אני זקוק לביזיונות! כי בגזרה כזו קשה רק ביזיונות יכולות לקרוע את רוע הגזרה".
אמרו לו: "כבוד הרב! את הכל אנחנו מסכימים לספק לך, אבל ביזיונות? מי יסכים לבזות אדמו"ר קדוש וגדול כמוך?".
אמר להם כבוד הרב: "יש לי רעיון".
הוא פנה לאחת מהנשים שהייתה שוכרת דירה מהישיבה וכבר הרבה מאוד זמן לא שילמה. הוא ניגש ונקש לה על הדלת ושאל מה קורה עם התשלום, הוא ידע שאותה אחת היא עזת פנים ובמקום להתנצל היא פשוט תרים עליו צעקות ותבזה אותו לעיני כל העוברים והשבים, וזה מה שאכן קרה.
למשך דקות ארוכות היא סיפרה לו עד כמה הוא לא אדמו"ר ולא ראוי ועד כמה בושה וחרפה שהוא בכלל פונה אליה בשעה קשה זו.
האדמו"ר עמד, שמע את כל החרפות והגידופים שלה, חזר לבית ואמר: "עכשיו ביתי הולכת להבריא", וזה מה שאכן קרה.
לאף אחד מאתנו אין זכות להרים צעקות על אנשים. כבוד הרב כנראה ידע והבין שיש לו את האפשרות לגרור ממנה איזושהי פגיעה מבלי להפריע לה, אולי הוא חשב או ידע שהיא מסוג הנשים שחיות מאותן צעקות וזה גורם להן רק טוב..
אבל הלקח שלנו הוא שאם לא הזמנו וקיבלנו ביזיונות, אנחנו אמורים לחבק ולנשק אותם, ולהבין שאין משהו שמטהר ומזכך ומנקה את הנפש מחולאים רעים, מבעיות ומישועות שמתעכבות, מלבד אך ורק ביזיונות.
היה אומר הרב שטיינמן: "מי שביזה אותי אני ממש מודה לו, ולמרות זאת אני מבקש ממנו אל תעשה את הטובה הגדולה הזו גם לאנשים אחרים, כי אני יודע להעריך זאת. אחרים כנראה לא יודעים להעריך זאת באמת".
שה' יזכה את כולנו שלא נבוא לידי נסיון ולא לידי בזיון, אבל אם כבר קרה, לקבל את זה באהבה ולהבין עד כמה זה מנקה, בדיוק כמו תרופה קצת מרה שמרפאה כל מחלה.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.