עברנו חודש קשה מאוד שהיה המבחן לעתיד. היו אלו תקוות גדולות שהצליחו מצד אחד מבחינה משפחתית, האחים ישבו זה לצד זה השתתפו בשמחות והראו לעולם כי מצידם אפשר לעשות סדר בענין, אבל העסקנים לא מוכנים לשמוע על כך בכלל, הם עשו הכל לקלקל כל נסיון של פשרה, וגם בשבועיים האחרונים ניסו למנוע את הבר מצוה ולהרוס אותה, הם נאלצו להכנע ולאפשר לינוקא ללכת לבר מצוה מפני שאז הכל היה מתפוצץ גם אצלם. הרוב הגדול בסדיגורא בני ברק התקומם נגד אותם נחשים ועקרבים בענין הזה ולכן שתקו נתנו לזה לעבור, הם קיוו כי אם יורידו קצת את היחצנו"ת שלהם לא יעסקו בסדיגורא וזה יעבור כעוד שמחה, ושלום על ישראל. אז הם הופתעו שהשמחה הזו הצליחה מעל ומעבר למשוער, כאשר לוקחים בחשבון את המאמצים שהם השקיעו שהאדמורי"ם לא יקבלו את האחים, ולמרות כל אלו הם הצליחו להתקבל בכבוד ברוב המקומות, סדיגורא הפכה למציאות של כמה אדמורי"ם ולא אדמו"ר אחד כפי שחלמו, דבר שכבר לא ניתן לשנות
עתה יוצאים לדרך והשאלה היא, האם כל אחד יעשה שבת לעצמו ולא יפריעו זה לזה, או שאותם נחשים ועקרבים עסקני סדיגורא מתכוונים להמשיך ללכלך ולעשות כל מה שרק יוכלו נגד האחרים. כפי שזה נראה כרגע אין להם ענין בשלום הם ימשיכו במאבק המלוכלך שלהם שיגרור תגובות, ואף אחד לא ייצא כאן נקי. לתקשורת החרדית תהיה הרבה עבודה, וסדיגורא תמשיך לשלם מחיר יקר
לנו אין מנוס אלא להיערך כראוי להכות במי שיבקשו למנוע סדר ופשרה. אני כולי תקוה כי ימצאו מי בסדיגורא שיבינו שזה לא בריא וכי השלום עדיף, אבל עד שיקלטו ניאלץ לטפל במי שצריך עד שיבינו כי לא זו הדרך
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.