סמל של הגינות אמת ויושר - 40 שנה לפטירתו של אבי הרב שמואל שאולזון ז"ל

קשה להאמין שהזמן רץ כל כך מהר, לא אשכח לעולם את אותו ערב ישבתי במשרד שהיה בככר השבת ומקבל טלפון מהרב מן שלמד אז בכולל של 'דגל ירושלים' והיה באותה עת במשרדי אגודת ישראל, הוא צועק אבא שלך לא מרגיש טוב תבא מיד סגרתי את המשרד ורצתי לאגודת ישראל ברחוב פרס 2 שהיו כמה פסיעות מהמשרד שלי שהיה אז מתחת לבנק דיסקונט, וראיתי איך שהפרמדיק ממגן דוד אדום עובד מנסה להחיות את אבי ז"ל כאשר אימי תחי' יושבת בפרוזדור ליד חדרו וצועקת ובוכה, היא קבעה עמו להיות שם הם אמורים היו ללכת לבר מצוה יחד, היה זה יום של קבלת קהל מישהו ישב מולו בעת שהוא הרגיש פתאום לא טוב ונפל על הרצפה, הפרמדיק לאחר חצי שעה של עבודה הרים ידיים ואמר כי הוא לא מצליח להחיותו ורופא שהגיע למקום קבע כי הלך מן העולם. זה היה בשעה שש וחצי, כאשר אימי שתחי' זועקת ובוכה על מה שקרה בפתאומיות שכזו כאשר הוא בן 55 בלבד

לא עברו שלש שעות מאז שזה קרה והלווייתו התקיימה, היא יצאה ממשרדי אגודת ישראל בשעה תשע וחצי לכיוון הר הזיתים שם הוא נטמן

זכיתי לראותו עוד שעתיים קודם לכן לקחתי אותו במכונית שלי מהעיריה לאגודת ישראל. באותן שנים לא היה לסגן ראש עיר רכב, אבי ז"ל כל חייו כולל כאשר היה סגן ראש העיר נסע באוטובוס, ורק במצבים דחופים היה לוקח מונית או שאני הייתי לוקח אותו. הוא שייך היה לדור של עסקנים שלא היה להם את כל ההטבות שבאו מאוחר יותר עם השנים

במשך כל הארבעים שנה כתבתי על אבי ז"ל, נגעתי בהרבה מאוד מתחומי חייו שהתחלקו במסכת חייו. הוא היה יתום מגיל 6 אביו ז"ל שאני קרוא על שמו הלך לעולמו בגיל 27 בלבד, היתה אז מגיפה נוראה בירושלים שלשת אלפים מתו והוא היה מקרבנותיה, הוא השאיר ארבעה ילדים, ובמצב של אז כאשר הסבתא שלי נשארה אלמנה צעירה ולא היה קל לפרנס, אבי התחנך אצל סבו הרה"ח ר' משה מרדכי שאולזון ז"ל שהלך לעולמו בדיוק ששה שבועות אחרי הבר מצוה שלי בגיל 83, הוא ראה את בנו יחידו הולך לעולמו בגיל כל כך צעיר, לא היו לו עוד ילדים הסבא שלי היה בן יחיד

כאשר דיברתי בבר מצוה הראשונה לנכד הראשון שלי לפני 13 שנה אמרתי כי בשבילי לזכות להשתתף בבר מצוה של נכד מרגשת במיוחד. הסבא שלי לא זכה להיות בבר מצוה של בניו. האבא שלי זכה להיות בבר מצוה של בניו אבל לא זכה להיות בבר מצוות של נכדיו, וכאשר אני עומד היום בבר מצוה של נכד, זוהי הרגשה שזכיתי למה שלא זכו האבא והסבא

כאן אזכיר, כי הסבא של אבי שהיה כמו אביו הוא גידל אותו, זכה להשתתף רק בבר מצוה שלי, אני בכור וכפי שציינתי ששה שבועות לאחר הבר מצוה הלך לעולמו

כאשר אני מסכם את שנות חיי אבי ז"ל כואב מאוד שהוא נגדע באמצע חייו, הוא היה סמל בתחומים שהיום לא רואים זאת יותר. עסקנות עם נשמה, מי שחי את כאבו של האחר ולא הולך לישון עד שהוא עשה בטוח שסידר לו את מה שהוא זקוק לו. בכל שנות חיי, אבי ז"ל היה האחרון להגיע הביתה בערבי חגים, מפני שעד שלא הבטיח כי ליתומים ואלמנות יש עם מה לעשות את החג הוא לא הלך הביתה. הוא עבר בחייו חיי רעב, הוא הפך ליתום הרבה שנים לפני קום המדינה כאשר חיפשו אז לחם לאכול, והבין את היתומים ובמיוחד את מי שלא היה מי שידאג להם. עבורו התמודדות כל אדם עם מצב קשה היה אתגר באיך לעזור לו, הוא מסר את נפשו למען הכלל מבלי שהוא ציפה לתגמול, זה לא היה בכלל בכיוון שלו, הראש שלו עבד בכיוון החובה הציבורית והאישית ומי יודע אם לא המאמץ הכל כך גדול שהשקיע בתחום העזרה לאחרים זה מה שהכניע אותו

לא יודע חשבונות שמים, אבל דבר אחד אני יודע בבטחה, שהוא לא היה מסוגל לחיות בדורנו, העסקנות של ימינו מוזרה לו, התככים המחלוקות והמלחמות הפנימיות הם ההיפך ממנו, הוא היה אוהב את כולם ועושה למען כולם, לא היה אצלו מושג של חסיד ליטאי סיעה זו או אחרת, עבורו כל יהודי ואין זה משנה מיהו מנטורי קרתא עד ליהודי הכי רחוק, דלתו היה פתוח בפניו

היה זה לאחורנה בשיחה עם אחד מגדולי הרבנים כאשר שמו של אבי עלה על ידי מישהו שסיפר ממסכת חייו ועל פעלו אז, אמר אותו גדול, כי ר' שמואל שאולזון היה מופלג בבין אדם לחברו הוא היה הדוגמא ממי שצריכים ללמוד מה זה בין אדם לחבירו

עבורי 40 שנה חלפו כל כך מהר, קשה לי להאמין שאנחנו כבר כל כך רחוקים מאותו יום כ"ז אלול תש"מ כשזה קרה ואנו היום בתש"פ, מדובר בדמות שממנו אפשר היה רק ללמוד טוב. אנו בערב הימים הנוראים ולא אשכח את נוסח התפילות שלו. הוא היה בימים הנוראים מתפלל מוספים בבית הכנסת היכן שהיה גם הגבאי במשך שנים. הסדר המופתי שלו, הוא היה אדם מסודר מאוד, ולא היה זה פלא מדוע ר' מנחם פרוש ז"ל רצה אותו לצידו באגודת ישראל, לשם הוא הגיע כתלמיד של ר' משה בלוי ז"ל מנהיג אגודת ישראל, והיו אלו ר' משה פרוש ובנו ר' מנחם שראו בו את האיש שצריך לנהל ולהוביל את משרדי אגודת ישראל בירושלים

גרנו במאה שערים שם נולדתי וכאשר הייתי בן 3 עברנו לגור ברחוב צפניה והמשכנו להתפלל בחב"ד במאה שערים שם היה מקור חיינו, המקור שלנו הוא ממשפחת הבעל התניא, אנחנו צאצאי המהרי"ל אחיו של הבעל התניא, הרבי היה רואה בנו משפחה והזכיר זאת כמה פעמים כולל ביחידות שעוד זכיתי להם

היה זה דור מיוחד במינו, העסקנים של אז אינם עוד, אני מתגעגע אליהם, ראית עולם אמיתי, דמויות כאלו כמו של אבי ז"ל לא רואים עוד בימינו, הדור החדש נולד לעולם אחר שהוא סינטטי ומלאכותי ולא עוד מקורי

חיים שאולזון