מי התיר לאבא לשחוט את ילדיו?

עם כל הכבוד לרצונו של הרבי מסדיגורא ושל אחרים הסבורים כי הצעיר עדיף, מעניין האם הם לקחו בחשבון את מה שהם עושים? ואם כן, האם זו היתה דעתם כי יש לתלות את בני האדמו"ר בככר השוק לעיני העולם כולו ולבזותם בצורה שכזו?

קרה כאן משהו נורא, איש לא חלם - פרט למי שבישלו זאת - כי זה מה שהולך לקרות, גם אם היו מי שידעו כי האבא מאוד אוהב את החמישי הוא לא העלה על הדעת כי בשל כך הוא יתלה את בניו בככר השוק, השאלה היא האם האבא במצבו הרפואי היה בשל לקלוט את הדברים והאם באמת את זה הוא רצה? לי קשה להאמין כי הוא קלט באותו רגע מה הוא עושה. מפני שגם אם חשב באמת כי זה מה שטוב לקהילה, איך הוא לא לוקח בחשבון את הבזיונות שהוא עושה לבנים שלו מירושלים ולונדון לפחות?

כאשר הסברתי השבוע את הדברים ליהודים חרדים, בלי שמץ של בושה אמרו לי כי זה העולם החרדי, שפיכות דמים זה דבר 'מקובל' וככה זה בכל חסידות, עורפים ראשים מבזים ילדים וצריך לחיות עם זה. שמעתם? לחיות עם שפיכות דמים שכזו?

אני לא מוכן לכך, לא מקבל את הדרך הזו, כאשר מבקשים לעשות צעד כזה חייבים לעשות צעדי הכנה, מתייעצים עם מומחים המבינים איך למנוע את הבזיונות האלו מן הילדים, איך מסדרים זאת בדרך שלפחות לא יהיה זה הוא שישחט את ילדיו לעיני כל

אני מבין את האמא מדוע היא נאבקה. איני מקבל כי היא ביקשה להוכיח כי היא השולטת ולא בעלה. אין זה נכון כלל. מדובר כאן בשפיכות דמים נוראה של ילדיה, ולזה היא לא מוכנה לתת יד. אני משוכנע שגם האבא לא היה נותן יד לכך אם היה חושב באותו רגע מה התוצאה של אותה צוואה ואיך הדברים יתקבלו בעולם החרדי והיהודי

מה צריך יותר מזה, סערה שכזו לא זכור כבר עשרות שנים, הכל עצר. מחלוקות קשות בקהילות אחרות לא מעניינות היום אף אחד, כולם מבקשים לדעת מה קורה בסדיגורא. אפילו מצבו של הרבי מבעלזא פחות מעניין היום למרות שלא רואים אותו כבר יותר משבוע, כולם רוצים לדעת מה קורה בסדיגורא. האם קיימו את הצוואה ויתנו יד לשפך דמים, כאשר כל כך הרבה לא מתביישים להצדיק שפיכות דמים, בטענה שככה זה בעולם האדמורו"ת, זה בלבד מחייב היה את הרבי מסדיגורא ז"ל לחשוב ולעשות בטרם זה קורה, ואם לא הספיק כי חשב שהוא יאריך ימים אסור היה לכתוב צוואה בטרם הענין מסודר ומוכן לשמור על כבוד ילדיו

רבים עוסקים בבן הצעיר הרבי בבני ברק וכלל לא חושבים לרגע על שפיכות הדמים שהפך להיות כל כך מקובל וסביר. כאן החורבן הגדול של היהדות החרדית, שמעדיפים פוליטיקה פנימית על פני מניעת שפיכות דמים. לא איכפת להם מינוי של רבי על חשבון שפך דם של אחיו

איני קובע כאן שהיה על האבא למנות את הבנים האחרים על מקומו. אבל מה שכן, היה עליו למצוא פתרון לכבודם, ורק אחר כך לקבוע את המינוי שרצה, בטרם עשה זאת, הצוואה הזו תחרט לדראון עולם, מפני שהיא באה על חשבון שפיכות דמים של אב לבניו, הוא זה ששחט אותם לעיני העולם כולו

חיים שאולזון