רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 6 ביולי 2020

על קורונה וחינוך חרדי

מאת הרב שלום כהן

מלבד התוכן שחשוב בפני עצמו, הרקע חשוב ועצוב מאד: הדברים נכתבו ע"י ישראל קלוסקה, עילוי חסיד גור לשעבר והיום עזב תורה ומצוות, וכתב את הדברים האלו מתוך זכרונות ילדות. מי יודע מה היה איתו היום אילו היו לו מחנכים טובים שלא היה מרחיקים אותו מדרך התורה?

האם החרדים שמפרים את הוראות הבריאות מקיימים את התורה ויכולים לומר ביום כיפור את תפילת זכור ברית שחיבר רבנו גרשם בר יהודה?
זו לדעתי תפילה מרגשת. גם היום כיוצא בשאלה אני חושב שיש בה משהו יפה. זה מתחיל בזְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אבל אז כשמגיעים למשפט הבא אני בספק אם הם יכולים לומר אותה: הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת, הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת, וְכָל מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת, וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ. אני לא רוצה לומר פרשנויות שלי ולכן אביא את הפירושים המקוריים. בעל הבאר יעקב (חיים צבי ב"ר יעקב ז"ל פנט) פירש את הבית הזה כך העיר הקודש - ירושלים וגם המחוזות המרוחקים היו לחרפה ולבזות - מלשון בוז, וגם מלשון ביזה, וכל מחמדיה - המקדש וכליו טבועות בארץ וגנוזות בה, ואין שיור-ולא נשאר לנו רק התורה הזאת. ועל זה בדיוק אני שם את הדגש האם באמת כל אלה שלא שומעים להוראות משרד הבריאות יכולים לומר שיש להם את התורה כאשר הם לא מקיימים?
הגמרא בבא קמא עוסקת בדֶבֶר וכך נאמר שם: ת"ר (למדו חכמים) דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ואומר לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך ואומר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. מבררת הגמרא מה זה ה"ואומר" ומיישבת את זה כך: וכי תימה (ואם תרצה לומר) ה"מ (מתי אסור לצאת) בלילא אבל ביממא לא ת"ש (בוא ואשמיע לך את הפסוק) לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך וכי תימה (ואם תאמר) ה"מ (מתי אסור לצאת) כשאין אימה של מלאך המוות אבל כשיש אז לא לכן יש לי את הפסוק הנוסף מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. עד כאן הגמרא בבא קמא (בבלי, ב"ק, ס ע"ב)
הגמרא במסכת שבת עוסקת בהוראה שחייב אדם לשמור על חייו, ובאיסור להיכנס לסכנות מיותרות. "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושים לו נס מנכין לו מזכויותיו.(תלמוד בבלי, שבת בדף לב ע"א, תענית כ ע"ב)
הגמרא במסכת כתובות מביאה ברייתא שאומרת כך: הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים (רש"י מסביר מיד שזה קור וחום). ושואלים בעלי התוספות הרי למדנו במסכת שבת שלעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה משמע שהוא יכול לשמור עצמו מהפורענות. מיישבים בעלי התוספות את השאלה כך שיש להבדיל בין פשיעה לאונס, באונס – הכל בידי שמים, אבל בפשיעה - אם אדם מכניס את עצמו למקום מסוכן, הוא יכול להזיק לעצמו, ולא מונעים זאת מהשמים.
הרמב"ם קבע בהלכות רוצח ושמירת נפש כך: "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות. וכל העובר עליהן ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדות."
וזה לשון המאירי על הגמרא במסכת שבת: "זה ביאור המשנה וכולה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' לעולם יהא אדם נזהר שלא למסור עצמו בסכנות ואל יסמוך על הנס שאינו יודע להיכן המאזנים מכריעות, כלל גדול אמרו השטן מקטרג בשעת הסכנה לעולם יהא אדם מתמיד בתשובה ויתודה היום שמא ימות למחר ואל יטעהו בריאות ושלוה שכמה שערים פתוחים של הקב"ה ליכנס בהם ענשיו וכ"ש שצריך לו להתעורר בימי החולי והצרות דרך הערה אמרו מי שחלה אומרים לו התודה אדם יוצא לשוק דומה בעיניו כמי שנמסר לסַרְדְּיוֹט חש בראשו יהיה דומה לו כמי שנתנוהו בקולר עלה למיטה ונפל למשכב יהיה דומה בעיניו כמי שעלה לגרדום ר"ל ששם דנים דיני נפשות שכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו לא ניצול ואלו הפרקליטין תשובה ומע"ט"
ויש עוד הרבה מה להתפלפל כמו למשל המהרש"א בקידושין (כט ע"ב) ה'ציץ אליעזר' וגם ים של שלמה (ב"ק ו, כו) ולהוכיח כי לפי ההלכה חובה לשמור על הוראות משרד הבריאות קל וחומר שאסור ללכת למקוואות שכן סכנתא חמירא מאיסורא (חולין י ע"א) וכן ראו הלכות של מרא דאתרא או שאר רבני הדור. שימו לב לכלל שאחרי רבים להטות וגם אם יש רב אחד שמתיר אין ההלכה כמותו ואסור לנהוג על פיו. ואם כן אני חוזר לשאלה המרכזית האם כל אלה שלא שומעים להוראות משרד הבריאות יכולים לומר שיש להם את התורה הזאת כאשר הם לא מקיימים אותה? התשובה היא לא.. אז למה לכל הרוחות הם לבושים בלבוש מוזר ועושים חילול השם?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.