בישיבה קטנה חנצינסקי אשדוד שזה עתה חזרו אליה התלמידים אחרי חופשה של שלושה חודשים, הרוחות סוערות.
שלושה בחורים עזבו את הישיבה ועברו לישיבת פני מנחם בראשות ראש הישיבה מגור שליט"א. שלושה בחורים מיטב שבמיטב, פארי הישיבה.
הבחורים בישיבה נבוכים. עד עתה הולעטו שבקהילת ראש הישיבה נמצאים אייפוניסטים, "חלושי הדעת" וממורמרים, והנה מתברר להם שדווקא העילית שבחבורה, עידית שבעידית, נמשכים לשם כשבכל שבוע שומעים על עוד דיין, עוד מורה הוראה, עוד מג"ש או דמות תורנית אחרת שניתקו את כבלי הברזל והצטרפו למחנה עובדי ה' ההולכים אחר עמוד האור הגדול של דורינו.
ובצוות לא ידעו את נפשם. מה יאמרו? שמי שלא רוצה ללמוד הולך ל"שם"? שמי שרוצה איפון הולך לשם? הרי הבחורים כבר הבינו כי ההיפך הוא הנכון...
ישבו הצוות על המדוכה ואתמול כינס שלמה ריגל (שלפני יומיים בירך "דיין האמת" על עזיבתו של פאר הישיבה, הבחור שמעון פרום) את הבחורים לדרשה מיוחדת.
בדבריו הכריז שבגמ' שבת למדנו, הלומד מן האמגושה חייב מיתה.
ומה זה אמגושה? מפרש רש"י, מסית לעבודה זרה.
ומאחר ושלשה מבחורי הישיבה נתפסו ל"אמגושה"
מי שיתפס שומר קשר עמם, יועף מהישיבה לאלתר.
"ומי שיודע על בחור ששומר קשר עם אחד מהם", הזהיר, "חייב לדווח למשגיחים גם בשעה שתיים בלילה"...
בשעות אלו בוחנים משפטנים את משמעות הדברים המהווים הסתה לרצח בפני קטינים ונוער מתבגר.
מסתבר כי בשביל לשמר את משכורתו (לה זכה כאחיינו של נחמיה) נאלץ למלא את פקודות הבוסים אברהם בנימין זילברברג ונחמיה אלתר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.