יום טוב שני של גלויות מתנה כפולה ומכופלת - היום השמח בחיי

קשה לתאר זאת במילים מפני שחיים אנו בעולמות אחרים, בני ארץ ישראל בודאי לא יבינו זאת, יומיים חג הוא מושג שלרבים קשה מדי, ולבני חו"ל הרגילים בכך, השאלה היא מה הם מחפשים בחג. יהודי שמבין למשמעות החג מה תפקידה ומה מפיקים בה, יום טוב שני היא מתנה כפולה ומכופלת, מפני שלא רק שיש בה עוד יום, יש בה הרבה יותר, נכנסים אליה מחג מקודש ולא מחול והההבדל הוא בין שמים לארץ

עשרות שנים שאני בחו"ל ולא מצאתי בה משהו טוב יותר, הדבר היחיד שמנחם אותי לחיות כאן הוא יום טוב שני, עוד יום שיש בה הכל רוחניות וגשמיות, נכנסים אליה רגועים ועם מלוא הכוחות, בניגוד לימי ראשון של חג שאתה בא מיום העבודה הקשה עייף אל תוך יום של חג שרובו אתה זקוק בשביל לחזור לכוחות הפיזיים, ביום טוב שני של גלויות אין את זה, אתה מגיע מיום שכולו קדושה, כאשר אתה רגוע ועם מלא הכוחות ומפיק פי כמה ממה שאתה מפיק ביום הראשון, בכל התחומים בעבודת התפילה בסעודות החג ובעיקר בזמן שאתה מקדיש ללימוד לעיון לכל נושא שאתה מבקש לעסוק בו, יש זמן ויש כח ויש תפוקה, ועל כולם אין את הטלפון אין את כל העסק היומיומי בשביל זה לבד כבר כדאי יום טוב, זה חופש מכל העולם הזה מן היום יום, גם אם עוסקים בדברים חשובים שאין לזלזל בהם, אבל היום השני של יום טוב היא מתנה גדולה שאני כל כך אוהב אותה עבורי זו מתנה גדולה, ומשתדל לנצל כל רגע בה

סוכות הוא חג שכולו שמחה אנחנו בזמן שמחתנו, יום טוב שני היא הכפלת השמחה מפני שיש הכפלה מהיום של אתמול, ואין זה פלא מדוע בסוכות נראים הרבה יותר טוב, למרות שמגיעים אנו מימים רציניים ימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים, ולכאורה צריך לקחת קצת זמן עד שעושים את הסיבוב הזה מרצינות לשמחה שכזו, לשם כך הקב"ה נותן לנו את ארבעת הימים שלכאורה אינם שייכים לחלק כלשהו של החיים, מפני שהיום הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות, וקשה להבין מה קורה בארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות, ורבים מסבירים כי מאחר ועסוקים בהכנות לחג אז לא מחשיבים כלל את העוונות של אותם הימים

אבל לי נראה כי הסיבה שהקב"ה נתן לנו את ארבעת הימים האלו, על מנת לראות אם בימים כאלה ננצל אותם לעשות את מה שהקב"ה לא אוהב או שלמרות שזה לא נכלל בחשבון העוונות אנחנו חיים כפי שהקב"ה רוצה וזאת למרות שאין בו עונש אנחנו נאמנים לה' ולתורתו וממשיכים לחיות וללכת בדרכו, זה גם יסביר מדוע ממתינים לפתקא בהושענא רבה, הארבעה ימים האלו הם ימי הנסיון שלנו, כאן הקב"ה קובע אם אנחנו ראויים לסליחתו ולשנה טובה

יום טוב שני הוא המבחן הגדול של היהודי, איך הוא ניגש אליה, אם הוא כבר רוצה שהחג יגמר עליו לבדוק את עצמו האם הוא מבין למשמעות של חג בכלל, ואם הוא אוהב את היום השני, ככל שהוא אוהב יותר את היום הזה סימן שהחג אצלו חג באמת, זה חשוב למהות של האדם, מדובר במה שיש רק בחוץ לארץ ואין בארץ ישראל, והרבה סיבות לכך שלא אכנס כאן לאריכות הדברים

בימים הראשונים של סוכות יש לנו יום טוב שני, בימים האחרונים הסיפור קצת שונה, מפני שבחו"ל מחלקים את שמיני עצרת ושמחת תורה , כך שאנו עסוקים בעניינים אחרים באותם הימים שהם לא פחות חשובים אבל אינם דומים לענין הזה שהוא שונה בתכלית

מקוה אני להפיק מהיום טוב שני השנה את המקסימום שאוכל, מפני שזה הבא אחריו כבר יהיה רק בעוד חצי שנה בחג הפסח, אז נשתדל ונעשה כל מה שנוכל שחג הסוכות יהיה שמח והיום טוב שני של סוכות יתן לנו כוחות בכל התחומים לעבור את כל החורף ולהשיג את מה שימים אלו מיועדים ליהודי שלא רוצה לאבד את הצביון והפנימיות היהודית שלו

מאחל אני כאן לכל קוראנו ברכת חג שמח,

חיים שאולזון