מות החרדיות, שחיטתה לעין כל, וקבורתה קבורת חמור

איני זוכר מתי בהיסטוריה החרדית קרה לחרדים מה שקרה הפעם, לא היה מי שהצליח לחשוף את הפרצוף האמיתי מיהו החרדי של זמננו ועד להיכן אנו מסוגלים להרחיק, אם עוד היה מי שחשב כי אנו חרדים במלוא מובן המילה, וכי הפשרנות אינו בלקסיקון שלנו, אותנו לא שוברים, על עקרונות מוכנים ללכת באש ובמים ובכל מחיר, אז התגלה לעין כל שתמורת עמדות ותקציבים אנו מוכרים את נשמתנו

מה שעשה ליברמן לחרדים זו לא סחיטה מפני שהוא לא התכוון לסחוט, הוא לא רצה כלום מן החרדים, מה שהוא ביקש, להוכיח לעולם כי החרדים של ימינו הם פוליטיקאים מלוכלכים ומושחתים שעימם אפשר לעשות הכל גם מכירת אמונתם ועקרונותיהם תמורת כסא ותקציב. לא בחינם הוא משך עד לסוף ניצל כל מה שרק יכל להשיג עוד ויתור ועוד ויתור להוכיח כי אין אמת בחרדים וכי ברגע של התמודדות עם המציאות גם רבניהם מוותרים על הכל, מציאות היא העסקנים החרדים הביאו את הסכמת הגדולים מכל המפלגות לכל ויתור שביקש ליברמן בתקוה שתקום ממשלה

קרה משהו שמי שמבין וחי את האידיאה החרדית שלא רק מזועזע, זו טרגדיה ממש, איבדנו את הכל, שרפו את ביתנו האידיאולוגי, הוכח כי אין אמת בדברינו וכי אנו משחקים כלפי חוץ בלבד, אם עוד היו מי שהאמינו כי אצל החרדים יש עקרונות למדנו במאבק הזה, כי גבר אלים אדם מושחת יכול ומסוגל לעשות מן החרדים קציצות, ולא סתם, הוא הוכיח לעולם כולו כי הוא הבריון מסוגל ויכול לעמוד על עקרונותיו ולא מוותר על קוצו של יוד, ולא בחינם הוא חזר על המילים האלו שוב ושוב, ואילו החרדים הם אלו שויתרו וויתרו וויתרו וכמה שביקש הוא קיבל

מזעזע לחשוב ולתאר מה שקרה כאן, מצד אחד עומד אוכל נבלות וטריפות הזועק כי אלו העקרונות שלי ואיני זז מהם סנטימטר, ומנגד עומדים כל כך הרבה נציגים חרדים וכל כך הרבה רבנים גדולי תורה ואלו נכנעים כניעה אחר כניעה. גם אם יטענו כי זה היה רק מן השפה ולחוץ, עצם העובדה שזה המסר שהעבירו לציבור כי הגדולים מסכימים לפשרות הרסנו את כל אשר בנינו במשך כמאתיים שנות קיום החרדיות. העולם חזה במחזה מביש ממש מבחינתנו, איך שאנו החרדים האמורים להיות החזקים מול הפשרנים והליברלים, הפכו החילונים להיות העקביים מי שאינם זזים בסנטימטר מאמונתם ואילו אנו מוותרים על עקרונות יסוד. אסור לשכוח כי חזרנו והזכרנו שוב ושוב כי חוק הגיוס זה ציפור נפשנו וכי כאן אי אפשר לוותר ודוקא כאן ויתרנו כל כך הרבה

המכה היא כל כך קשה, מפני שעתה לא נוכל עוד לטעון כי אנו אנשי עקרונות ולא זזים מהם, למדנו וראינו איך שבריון אוכל שרצים מי שכלל לא מאמין בכלום מסוגל ויכול לא לזוז ממה שהוא תובע ומבקש ואילו אנו כל כך הרבה חרדים וכל כך הרבה גדולים לא היה לנו את הכח להתמודד עם מי שביקש דבר אחד להוכיח, כי החרדים של דורנו הם שקרנים מי שמתחזים כחרדים ומעשית אינם כאלו. מציאות היא, ברגע של אמת לא עמדנו במבחן נכשלנו בה כשלון טוטלי

היתה לנו הזדמנות פז להוכיח לעולם כולו כי אנו החרדים כשזה מגיע לעקרונות מוותרים על הכל כולל תפקידים טובים וחזקים, ולא מוותרים בעניינים שזה בציפור נפשינו, ובמקום שנקדש שם שמים, חיללנו שם שמים, גילינו את פרצופנו הוכח כי נציגי החרדים הם לא יותר משחקנים וכי הם רחוקים מאוד מלהיות חרדים באמת

אין כל הסבר משכנע מדוע התנהגו כפי שהתנהגו, הטענה כי ביקשו להוכיח לחילונים כי לא החרדים מעכבים וכי הם מתפשרים, זו ההוכחה כי לא קולטים עם מה מתמודדים, כאשר מבקשים להוכיח לעולם כי אנו לא בעלי עקרונות מוכנים לוותר ולהתפשר בנושאים עקרוניים, איבדנו את מהותנו מציאותנו איננו עוד כאלה כפי שאנו טוענים זה עשרות שנים

מי שכינס את מועצת גדולי התורה, כל מי שנתן יד לכך ואין זה משנה במי מדובר, עשה פשע, לא קלט איזה נזק הוא עושה למציאות שלנו וכי ניתן לדבר על פשרות בעניינים עקרוניים. אם ליברמן היה מאמין כי אנו אנשי עקרונות כאלו שלא זזים סנטימטר הוא לא היה הולך על זה אלא מלכתחילה מחפש גימיק אחר, רק מפני שידע כי הוא ייצא כאן המנצח הגדול ויהיה לו עם מה לחגוג שהוא הפשיט את החרדים, הוא הלך עד הסוף והוכיח כי הוא צדק, חבריו החרדים הם מחופשים כחרדים ואינם חרדים באמת

שאלת השאלות עתה היא האם ניתן לתקן את מה שקלקלו, קשה מאוד לדעת, מפני שהנציגים הקיימים הם פשרנים בתחומים רבים כמו המזרחי. אנו זקוקים להרבה שנים לתקן את מה שקלקלנו כאן להחזיר לעצמנו את התדמית, פגענו בעצמנו הרסנו את מה שבנינו במשך של כמאתיים שנה, ועתה אין לנו אלא להתחיל מחדש להחדיר את האידיאה החרדית ללמד את הדור החדש כי חרדיות פירושו התבדלות, אין פשרות אין ויתורים, כאשר עוסקים עם מציאותנו החרדית, וכי בנושאים עקרוניים לא זזים אפילו סנטימטר, כמו שאותו בריון זעק לא מוותר על פסיק, ככה צריכים אנו לזעוק כי בכל מה שנוגע לציפור נפשנו איננו זזים בפסיק ורק כאשר יתחלף דור וישובו אולי להאמין לנו, נתקן את מה שקלקלנו. ובינתיים אין לנו אלא לבכות ולקרוע קריעה ממש על מות החרדיות, על שחיטתה לעין כל, ועל קבורתה קבורת חמור כאשר העולם כולו לועג לנו וזועק ניצחנו אותכם. מאה ושמונים שנה הם המתינו לרגע הזה, והשבוע הם הצליחו, בשל טפשותם של מי שנכנעו לאותו בריון שמראש ביקש להפשיט אותנו מנכסינו והצליח

האידיאולגיה החרדית היא הנכס שלנו, שומרי תורה ומצוות יש הרבה. נזכיר לכם כשהחלה האידיאה החרדית הרבנים היו בעד המזרחי ונגד החרדים, ואילו הבעלי בתים היו בעד החרדים. וכאשר נשאלו היתכן, הלא הרבנים נגד, השיבו, כי עדיפים בעלי בתים ששומעים לרבנים מאשר רבנים ששומעים לבעלי בתים

זה מה שקרה כאן, הרבנים שמעו לבעלי בתים, נהגו כמזרחי ממש, ועל כך דאבה ליבנו, כאן החורבן הגדול של החרדים, ועל אלו אני בוכיה

חיים שאולזון