היום בתניא יום ד' ג אייר:

היום בתניא יום ד'  ג אייר:
עוד דרך שיש לעסוק בה:
הרעיון המרכזי בפרק מ"ה:  הצגת דרך נוספת המביאה לעסוק בתורה ומצוות "לשמה".
נקדים, שאם עד כה למדנו, על גילויי אהבה שונים, הבאים על ידי התבוננות (המולידה או שמעוררת את האהבה). הרי שכאן מבוארת האפשרות, להשגת אהבה על ידי שמעורר רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ האלוקות שבנפשו ועל השכינה.
...
על מה לעורר רחמים:
א. על ניצוץ האלוקות המחיה את נפשו (האלוקית). שירד למטה ממקורו הגבוה "חיי החיים אין סוף ברוך הוא". והתלבש בגוף המתואר כ"משכא דחויא" (= עור הנחש, שהוא מקליפת נוגה), "הרחוק מאור פני המלך בתכלית ההרחק".
ב. תוספת רחמים: בפרט, "כשיזכור על כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו, אשר לא טובים המה". אשר כדוגמת חבל שראשו אחד למעלה והשני למטה, שבהמשכת החבל מלמטה ימשך גם קצהו העליון. הנה, כך גם  האדם בהתנהגותו השלילית,  ממשיך את השפעת שם הוי' שבשרש נשמתו, להיכלות הסטרא אחרא - ענין שלילי, שיש לראותו כ"סוד גלות השכינה".
ג. לפנינו מצב שעליו נאמר "וישוב את ה' וירחמהו" - שבשוב האדם לה', עליו לעורר רחמים "על שם הוי' השוכן איתנו", על השכינה, שהיא ניצוץ האלוקות שבקרבו שהורידה להיכלות הטומאה.
...
כעבודתו של יעקב:
רחל אמנו, רומזת ל"כנסת ישראל" - תואר המיוחס ל"מקור כל הנשמות". והפסוק "וישק יעקב לרחל, וישא את קולו ויבך" מביע: שיעקב במידת הרחמים המאפינת אותו, מעורר וממשיך מלמעלה רחמים רבים על נשמות ישראל הנמצאים בגלותם.
יעקב אינו סתם בוכה על מצבם של ישראל. אלא מעורר רחמים עליונים כדי להעלות את ישראל מגלותם. ואף להביאם למצב שבו הם יתיחדו ויתחברו עם הקב"ה בבחינת "נשיקין" המוגדרת כ"דבקות רוחא ברוחא" - שבה אהבת ישראל להקב"ה היא לא חד צדדית, אלא אהבה הדדית. שבעקבותיה, ערכם של  המחשבה הדבור והמעשה של היהודי בעניני התורה והמצוות, הוא נעלה ביותר.
...
התוצאה:
עם העבודה הנ"ל, הוא יוכל "לבוא לבחינת אהבה רבה בהתגלות לבו" - אהבה שאינה פרי התבוננותו, אלא אהבה שניתנת לו מלמעלה (כמתנה) עקב הרחמים העליונים שהוא עורר.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי: 0544960839
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.