מי שאינו כצדיקים הגדולים:
בשיעור התניא היומי מתיחס התניא (בהמשך פרק לט), לאדם ששרש נשמתו קטן מלהכיל באופן קבוע את העבודה שבבחינת מרכבה (שיש לראותה כעבודה תמה). וכן הוא מתקשה להיות באופן קבוע בביטול שעבודה זו מביעה. אלא, שרק לפרקים, בזמנים שהם עת רצון למעלה, יש בו את הביטול הזה שבבחינת מרכבה.
...
שתי דוגמאות מביא רבנו, לעת הרצון, שבה גם עבודתו היא בבחינת מרכבה (למרות שרש נשמתו הנמוך).
א. בהיותו בתפילת שמונה עשרה, שהיא בבחינת אצילות - וכמובא בכתבי האריז"ל: ש"הודו" ענינו עולם העשיה. "פסוקי דזמרה" ענינם עולם היצירה. קריאת שמע וברכותיה הם בבחינת עולם הבריאה. ותפילת "שמונה עשרה" ענינה אצילות (שבשעה שהוא עומד בתפילה זו, גם בו ישנה עבודת המרכבה).
ב. בפרט, בעת ההשתחואות שבשמונה עשרה, שכל השתחואה היא בבחינת אצילות - שההשתחואה מביעה ביטול אל הקב"ה, כביטול הקים באצילות.
...
במישור הרחב יותר: אדם זה, כשם שעבודתו הקבועה היא בשכל ובהשגה (מדרגת הבריאה), ורק לפעמים יש בו את הביטול שבבחינת מרכבה (מדרגת האצילות). הנה, כך גם בעלות נשמתו למעלה, מדורה הקבוע של הנשמה הוא בבריאה, ורק לפרקים בעת רצון היא תעלה לאצילות (עליה, שעל פי הקבלה מוגדרת כהעלאת מ"נ).
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
בתודה ובברכה
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.