"עבודה" ויראה:
"עבודת עבד" (שהיא בקבלת עול) והיראה, בפרטיות, הן שתי תכונות שונות. ולמעשה, הן שתי מצוות שונות במנין תרי"ג המצוות.
כך שאם לפנינו אדם שנשמתו נמוכה, וכשהוא מתבונן בנושאים המוצעים לעיל, הוא לא מצליח לעורר בקרבו את היראה, לא בהתגלות לבו ולא בהתגלות מוחו בלבד. הנה, אם הוא מתכוין בעבודתו "לעבוד את המלך" ("עבודה" שהיא בקבלת עול). תוגדר עבודתו כ"עבודה גמורה".
נכון שלעיל למדנו, שכאשר קבלת עול משולבת ביראה תהיה ה"עבודה שלמה". אבל גם בלעדי היראה, תהיה העבודה גמורה (אם כי לא שלמה), שכן, כאמור, העבודה והיראה הן שתי מצוות שונות.
...
"כמורא בשר ודם":
הגמרא מספרת, שלפני פטירתו אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו: "יהי רצון שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". וכשאמרו לו תלמידיו "עד כאן"? אמר להם "הלואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".
ובהתאם ניתן לסכם ולומר, שביראה כמה מדרגות:
א. כשהיראה בהתגלות לבו - כשהפחד מהקב"ה מורגש בבשר הלב הגשמי.
ב. כשהיראה היא רק בהתגלות המחשבה והרצון שבמוח - ואף שאין היא מורגשת בבשר הלב, היא חדורה ברצונו (וברצונו הוא עושה כעת את דבר המלך הירא ממנו).
ג. יראה במצב נמוך יותר. שגם אם בהתבוננותו ש"ה' נצב עליו" אין לו את ההרגשה שהוא נמצא ליד המלך, הוא ימנע מלעשות לידו דברים שאינם הגונים. שכן אצלו מורא השמים הוא כמורא בשר ודם (וכשם שליד חברו הוא לא יעשה דברים המרגיזים אותו, כן הוא לא יעשה דברים שהם נגד רצון ה').
...
מסקנה כללית:
א. גם "כמורא בשר ודם" הוא בגדר היראה, שביחד עם האהבה מהוים "כנפים" המעלים את התורה (כמבואר בפרק הקודם).
ב. אהבה בלי היראה (גם זו המינימלית), היא כעוף עם כנף אחד (שאין עבודתו מתעלה).
ג. עבודה מתוך קבלת עול כשהיא בלי יראה כלל, גם את תהיה לו אהבת ה', תהיה עבודתו כעוף שהוא עם כנף אחד בלבד.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
שבת שלום וחג הפסח כשר ושמח
הרב יקותיאל גרין
כפר חב"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.