הצעד הראשון בהשפלת עצמו:
כאשר הבינוני חש בטמטום הלב, אל לו להמתין לשעת הכושר. אלא, מיד עליו לקבוע עתים להשפלת עצמו - השפלת "האדם" שבו, שהיא כאמור הנפש הבהמית.
באופן כללי, בבואו להשפיל את עצמו, אין הבינוני מתבונן על מעלותיו כבינוני, אלא להיפך. עליו לחפש באדם שבו את השלילה, ולהדגיש לעצמו את חסרונותיו.
בראש ובראשונה עליו לקחת לתשומת לבו, כי הנה "הוא רחוק מה' בתכלית הריחוק".
נכון שכל הקליפות רחוקות מה', אבל מצבו חמור יותר "הוא רחוק מה' בתכלית הריחוק".
וכל כך למה?
כי הן הדברים המותרים המקבלים את חיותם מקליפת נוגה, והן הדברים האסורים המקבלים את חיותם משלשת הקליפות הטמאות, לא שיך שהם עצמם יעשו דבר נגד רצון הבורא. ואילו הבינוני שלפנינו, כח המתאוה שבנפשו הבהמית, יכול להתהוות גם לדברים שהם נגד רצונו יתברך.
ואדמו"ר הזקן מדגיש, כי אף שהתאוה המתעוררת בבינוני, היא לא על מנת לעשותה בפועל ממש. הנה, די בכך (בעצם התעוררותה של התאוה לדבר שהוא נגד רצון ה'), שהוא יהיה בתכלית הריחוק.
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך ברשתות החברתיות.
בתודה ובברכה
הרב יקותיאל גרין, מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועוד עשרות ספרי חסידות לעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.