חשון התשע"ט
לכבוד ידידי משכבר הימים ר'....................... שליט"א!
הנה בידוע שציבור האברכים נמצא בימים אלו בתוך קלחת של נידון ההצבעה בבחירות לעירייה,
רציתי לשוחח אתך פנים אל פנים בעניין זה ולהציע בפניך מחשבותיי,
אולם מכמה טעמים חשבתי כי יותר טוב שאעלה הדברים על הכתב,
בתקוה שתשים עינך על הדברים, אולי יוטבו בעיניך.
ודע כי מחשבות אלו מתרוצצות במוחי כבר זמן רב, ואין לי הכרעה ברורה בזה,
אך מכיוון שידעתי והכרתי אותך מהעבר בהיותך אדם 'חושב',
אמרתי אולי 'מיגו דזכי לנפשי זכי נמי לאחריני', ולכן הנני מציע הדברים לפניך כ'חומר למחשבה'.
כמדומני שבאופן כללי עומדים שנינו באותה משבצת (פחות או יותר, כמובן),
אשר איננו מזדהים באופן מוחלט ומוצהר עם שום צד, ומשתדלים לילך בין הטיפות,
תוך ביקורת זהירה, מתונה ושקולה על כל המתרחש סביבנו,
בלי התלהמות, בלי נגיעות של מפלגתיות והשתייכות, ומתוך כבוד לכל גדולי ישראל מכל חוג ועדה,
ודווקא משום כך חשבתי שמא ואולי תיהנה לשמוע מחשבות והלך-רוח של אברך נוסף הנמצא במקום שכזה.
הנה באמת באופן טבעי, מקומנו ב'דגל התורה',
כיון שככלות הכל, זהו הזרם המרכזי של הציבור הליטאי,
וממילא זוהי מבחינה מסוימת ה'פשטות' וה'מושכל ראשון'.
ואולם, הביקורת שיש עליה לכאו' על התנהלותה מאז פרוץ הפילוג היא בעיקר משתי בחינות:
א', התנהלותם העוינת כלפי הצד השני (דהיינו הרדיפות וההחרמות כנגד המכונים 'עצניקים').
ב', התנהלות בלתי מובנת לכאו' בענייני אידישקייט, כך לפחות במבט שטחי.
מאידך גיסא, הביקורת על מפלגת 'עץ' היא ג"כ לא מבוטלת,
וזאת לכיוון השני, שהם הולכים לכאו' מידי קיצוני,
למשל אי ההתייצבות אף במחיר כבד של הפגנות בלתי פוסקות וישיבה בכלא לזמן ממושך.
והנה במצב כזה הייתי אומר לנפשי,
להמשיך להצביע מה שהצבעתי כל השנים.
זו לכאו' הפשטות. אולם, ליבי לא נותן לי מנוח,
ובתוכי פנימה נושבת עמי רוח אחרת, ואשיחה וירווח לי:
הנה אי אפשר להחביא ולהסתיר את האמת, שלדאבוננו הרב,
מלבד המחלוקת ההשקפתית שנוצרה כאן - אשר קטונתי מלהכניס ראשי בין הרים גבוהים,
ואיני מתערב - נכנסה כאן פרשה חדשה, שכואבת מאוד מאוד,
ואי אפשר בשום אופן להתעלם ממנה ולטאטא אותה מתחת השולחן.
והוא, נושא הרדיפות וההחרמות.
הנה כבר חמש שנים, מאז הבחירות הקודמות, שהצד של "דגל התורה" מקדש מלחמת חורמה,
כפשוטו, על כל מי שחושב אחרת. זה התחיל במילים יפות,
אבל מהר מאוד זה הגיע לשפל שלא חלמנו בחלומות השחורים ביותר.
כאשר ברור לכל בר דעת שלא גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א הם אלו שעמדו מאחורי דברים אכזריים שכאלו:
זרקו אברכים מכוללים, זרקו והעיפו חזנים,
בעלי תקיעות ובעלי קריאה, רבנים ורמי"ם נזרקו ממשרותיהם,
אברכים לא קיבלו עליות, רדפו וירדו לחיי אנשים באופן נוראי,
גנבו והשתלטו לאנשים על מוסדות ועמותות שהם הקימו,
ניסו לסגור ולפרק ישיבות קדושות, לא נתנו הלוואות לאברכים,
לא נתנו צדקות לאברכים ולאלמנות נצרכים,
הפסיקו להגיע לשמחות, הפסיקו לדבר ואף לומר שלו' ברחוב,
העיפו נשים ומורות ממקומות עבודה והשאירו אותם ללא פת לחם,
ירדו לחיים של ילדים רכים וטהורים – בהשפלות,
במכות נוראיות ואף בניסיונות להעיף לתוך כביש סואן ה"י,
הותר דמם פשוטו כמשמעו.
פילגו וקרעו ישיבות ובתי כנסת
(כולם זוכרים את ה'רשימות השחורות' של "הוועד למען כבוד רבותינו"),
קרעו וסכסכו משפחות שלימות בצורה איומה, בן קם באביו, כלה בחמותה.
וכל זה נעשה בצורה הכי רשמית, בבתי כנסת ובישיבות הכי חשובים ומרכזיים,
ותחת עינה הפקוחה והשולטת של תנועת 'דגל התורה' ראשיה ועסקניה.
'יתד נאמן', בטאונה של 'דגל התורה', כתב ללא הרף מאמרי הסברה לעודד את הרדיפות וההחרמות,
העסקנים השולטים על בתי הרבנים דאגו 'בשם גדולי ישראל', כביכול,
להדיח רבנים מקהילותיהם, רמי"ם מישיבותיהם, וכו' וכו'.
היו חברי עירייה של דגה"ת שלא הסכימו לחתום טפסי ארנונה לאברכים,
ואף נלחמו בכל דרך (בפרט בעיריית ירושלים) שבתי הכנסת של עץ לא יקבלו חס ושלום הקצאות.
בקיצור הכל מתנהל תחת דגלה הנאמן של "תנועת דגל התורה". הם לא מסתירים את זה כלל.
אי אפשר לחשוב ולתאר, לאיזה עברי פי פחת הם דרדרו את הדור כולו,
ואת הדור הצעיר בפרט. הילדים של היום גדלים על אווירה נוראה של שנאה יוקדת ו'מלחמת מצוה' כנגד מי 'שאינו בצד שלי'.
קשה לאמוד את עומק הנזק החינוכי, את עומק עיוות האישיות, של מהלך ציבורי שכזה!!!
ומי מדבר על כבוד התורה שהושפל עד עפר.
את הרדיפה האישית להגר"ש אויערבאך זצ"ל - אשר בלא להכניס ראשי בין הרים גבוהים - הרי שכו"ע מודו שהוא היה אחד מגדולי ישראל בדור האחרון,
והם רדפו והשפילו את כבודו עד לעפר, נלחמו שהוא לא יספיד בשום לוויה, שלא יזמינו אותו לשום אירוע,
ואם ח"ו הוא הגיע – אזי ביזו אותו והושיבו אותו הכי בצד ששייך,
לכולם זכורה ישיבת המועצות המשותפת ערב עצרת המליון באדר תשע"ד
שכאשר הגר"ש הגיע ניגש אליו אחד מעסקני ב"ב וניסה לדחוף אותו – הדברים מוסרטים.
ואף לאחר פטירתו הפתאומית, דאגו שחס ושלום לא ייצאו אוטובוסים מרוב הישיבות להלוויה,
ושחס ושלום אף רב או ראש ישיבה לא יסכים להספיד אותו,
וכידוע שאפי' רה"י דתפרח הגר"א פילץ לא הסכים להספיד מרוב פחד ואימה.
ואולם, שום רדיפה לא נאבדה מהעולם, שום הצקה לא נעלמה, שום דמעה וזעקה לא נעלמה. בין אדם לחבירו זה 'אש' – ועל הכל הקב"ה ישלם, טבין ותקילין. הדם שנשפך כאן כמים עומד וזועק עד לשמים, תוסס ולא נח, והוא ידרוש את שלו.
אבל,
האם אנחנו, שנשארנו שפויים, מסוגלים לתת יד לאותה תנועה,
המנהלת בגלוי ובגאווה את כל מסע השנאה הנוראי הזה??
האם אנחנו מסוגלים לשלשל לקלפי פתק שכתוב עליו "דגל התורה",
ובכך לתת גיבוי מוחלט לכל העוולות שנעשים כאן??
הרי כל בר דעת מבין, שתנועת 'דגל התורה' עומדת כעת למבחן העם, כמה הציבור מרוצה ממנה ותומך בה.
כל קול נוסף לדגה"ת, נותן לה הסכמה וגיבוי ואף מוסיף מרץ למסע הרדיפות הזוועתי שהם מנהלים.
אדם בוגר ורציני, אינו יכול לטמון ראשו באדמה ולומר 'אני לא קשור למחלוקת,
אני מצביע מה שהצבעתי תמיד', כיון שבזה הוא מרמה ומשקר את עצמו. נ
תינת קול לדגה"ת - פירושה במישרין עידוד לכל העוולות שהם עושים בריש גלי ולאור השמש.
ואני שואל אותך: האם אתה מ-ס-ו-ג-ל להצביע לדגל התורה???
ובזה אחתום נושא זה, מתוך תקווה וציפיה,
שדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב, ותחזור השפיות והנורמליות למחננו,
כי אמנם אין בעיה בעצם קיומה של מחלוקת,
כל עוד היא בגדר חילוקי דעות מקובלים, אבל יש צורות איך נחלקים,
וכאשר הדברים הגיעו לפרופורציות איומות וזוועתיות שכאלו, תפקידינו הוא לומר די.
óóó
וכעת אשוב לנושא האכפתיות מאידשקייט.
אנחנו הרי גדלנו בישיבות הקד', על ברכיו הטהורות של מרן הרב שך זצוק"ל,
גדלנו על אכפתיות לאידישקייט, על שמירה וחרדה על צביונם המיוחד של ה'בני-תורה' וציבור האברכים,
על ההרחקה הגורפת לכל הקוצים בשולי המחנה לבל יכנסו לתוך המחיצה.
ולענ"ד, אילו היה הרב שך חי כיום -
אזי אמנם קטונתי מלדעת היאך היה מורה בשאלת ההתייצבות או ההפגנות וכדו' -
אבל זה ברור אצלי, שלכל הפחות הוא היה עומד וזועק כל העת, וצווח ככרוכיא על מצב היהדות,
על חוק הגיוס, על היעדים שמפילים נשמות כבר כעת ע"י גייסים וכו' (כמו שהוכח במסמכים מפורשים, ואין מי שחולק על כך),
על ההתערבות הבלתי פוסקת בענייני החינוך,
על השבת קודש שניתנה למרמס,
על ההכרה ברפורמים שנעשתה בריש גלי ובמקום הקודש והמקדש.
לעיני רוחי רואה אני את רבינו הגדול זצ"ל עומד ב'ירחי כלה' או ב'יד אליהו' ונשנק מבכי על המצב,
ולא נח ולא שקט אף לרגע אחד, ופועל ומפעיל את כל מי שבידו לעזור בענין בכל דרך שתהיה,
כדרכו בקודש בעוז ובתעצומות בתקופת הנהגתו. ועל זה התחנכנו, על זה גדלנו, וזו היא דרכנו.
וכל זה הרי עומד בסתירה גלויה לכל המצב היום,
שהעסקנים והנכדים רק משתיקים ומשתיקים ומשתיקים,
ובקושי פועלים, ובחלק גדול מהמקרים מעלימים עין, ונותנים לדברים לעבור, ה"י.
כאשר סוד גלוי הוא המצב-ביש של 'שלטון הנכדים' ואנשי החצר,
בהשפלת כבוד התורה עד לעפר, ה"י.
הדברים כבר זלגו החוצה ומדוברים בראש כל חוצות על הפשע והעוולות שעושים אותם 'נכדים' לרבותינו גדולי ישראל שליט"א
בנתינת הוראות בשמם על ימין ועל שמאל, בדברים שלא היו ולא נבראו.
והנה, הן אמנם שבמשך כל השנה, אין בידי לעשות כמעט מאומה (מלבד תפילות כמובן) בעניין זה,
מכיון שהמצב שנוצר כאן בפילוג המחנות הוא נהיה כ"כ קוטבי וקיצוני,
עד שא"א כמעט לדבר מה שרוצים או לפעול בדרכים מסוימות ולהשתדל בהם,
ואף אחד לא מוכן לשמוע את הצד השני,
ובאמת הרבה פעמים כשיוצא לי לחשוב ע"ז תפילתי בפי תמיד שאני עושה את מה שנדרש מאברך קטן כמוני לעשות.
אבל כעת נוצרה פה הזדמנות מסוימת, חד פעמית,
אשר בידי לתת ולהשמיע קול מחאה, ודאגה,
ואכפתיות על כל מה שמתרחש כאן,
וזה ע"י הצבעה ל'עץ'.
ואבאר שיחתי:
הנה מחד גיסא אין בכך משום הסכמה והזדהות כלל עם כל דרכי הפעולה הספציפיות שננקטות על ידם,
אלא יש בזה רק משום הבעת תמיכה והזדהות עם 'העיקרון' בלבד,
עצם קיומו של מאבק.
כך שאמנם אני אינני יוצא להפגנות,
ואינני נהפך לעריק ואיני סבור שמוטל על בחור ישיבה לשבת בכלא וכו' וכו',
כיון שזה באמת קיצוני מידי לדעתי,
אבל לכל הפחות אני נותן כאן תמיכה לעצם קיומו של ציבור כזה,
ציבור שמכריז גלויות שאכפת לו מהגזירות השונות,
ציבור שזועק 'אנטי גזירות ושינויים',
שהרי בפרט זה של עצם המאבק והמלחמה אני במפורש מסכים שצריך לעשות.
ואני בהחלט מעוניין לתת לזה גיבוי ותמיכה עקרונית - לכה"פ אחת לחמש שנים, ובסתר.
במילים קצרות:
יש לי הזדמנות נדירה להשקיט את המצפון,
ולתמוך בעיקרון המלחמה בעד קדשי ישראל,
בלא שום שייכות והזדהות עם אנשי 'עץ' והנלוים אליהם!!
וזאת מבלי 'לעבור צד', בלי לשנות את דעתי הכללית עליהם - אלא משהו קטן לתמיכה באידישקייט!!
מעשה חד פעמי, בסתר, שאף אני עצמי לא אמור לחשוב עליו רגע אח"כ!!
וכמובן, שכל זה מתאפשר רק בזכות שההצבעה כאן היא בקלפי סגור,
באופן שאף אחד בעולם אינו יכול לדעת את מעשיי,
וכמו"כ בוודאי קיים כאן הכלל ש'מותר לשנות מפני דרכי שלום',
וגם לב"ב אפשר לצוות שישמרו הענין בסודי סודות ולא יגלו האמת מה הצביעו.
ונתפלל להשי"ת שינחה את כולנו בדרך האמת,
ונעשה אך ורק את מה שהוא ית' רוצה מאיתנו ולא זולת זה, בלא שום שייכות מפלגתית חלילה אלא 'בלתי לד' לבדו'.
והנני כופל בברכה, בכל הכבוד הראוי,
ידידך משכבר הימים ------
הנה בידוע שציבור האברכים נמצא בימים אלו בתוך קלחת של נידון ההצבעה בבחירות לעירייה,
רציתי לשוחח אתך פנים אל פנים בעניין זה ולהציע בפניך מחשבותיי,
אולם מכמה טעמים חשבתי כי יותר טוב שאעלה הדברים על הכתב,
בתקוה שתשים עינך על הדברים, אולי יוטבו בעיניך.
ודע כי מחשבות אלו מתרוצצות במוחי כבר זמן רב, ואין לי הכרעה ברורה בזה,
אך מכיוון שידעתי והכרתי אותך מהעבר בהיותך אדם 'חושב',
אמרתי אולי 'מיגו דזכי לנפשי זכי נמי לאחריני', ולכן הנני מציע הדברים לפניך כ'חומר למחשבה'.
כמדומני שבאופן כללי עומדים שנינו באותה משבצת (פחות או יותר, כמובן),
אשר איננו מזדהים באופן מוחלט ומוצהר עם שום צד, ומשתדלים לילך בין הטיפות,
תוך ביקורת זהירה, מתונה ושקולה על כל המתרחש סביבנו,
בלי התלהמות, בלי נגיעות של מפלגתיות והשתייכות, ומתוך כבוד לכל גדולי ישראל מכל חוג ועדה,
ודווקא משום כך חשבתי שמא ואולי תיהנה לשמוע מחשבות והלך-רוח של אברך נוסף הנמצא במקום שכזה.
הנה באמת באופן טבעי, מקומנו ב'דגל התורה',
כיון שככלות הכל, זהו הזרם המרכזי של הציבור הליטאי,
וממילא זוהי מבחינה מסוימת ה'פשטות' וה'מושכל ראשון'.
ואולם, הביקורת שיש עליה לכאו' על התנהלותה מאז פרוץ הפילוג היא בעיקר משתי בחינות:
א', התנהלותם העוינת כלפי הצד השני (דהיינו הרדיפות וההחרמות כנגד המכונים 'עצניקים').
ב', התנהלות בלתי מובנת לכאו' בענייני אידישקייט, כך לפחות במבט שטחי.
מאידך גיסא, הביקורת על מפלגת 'עץ' היא ג"כ לא מבוטלת,
וזאת לכיוון השני, שהם הולכים לכאו' מידי קיצוני,
למשל אי ההתייצבות אף במחיר כבד של הפגנות בלתי פוסקות וישיבה בכלא לזמן ממושך.
והנה במצב כזה הייתי אומר לנפשי,
להמשיך להצביע מה שהצבעתי כל השנים.
זו לכאו' הפשטות. אולם, ליבי לא נותן לי מנוח,
ובתוכי פנימה נושבת עמי רוח אחרת, ואשיחה וירווח לי:
הנה אי אפשר להחביא ולהסתיר את האמת, שלדאבוננו הרב,
מלבד המחלוקת ההשקפתית שנוצרה כאן - אשר קטונתי מלהכניס ראשי בין הרים גבוהים,
ואיני מתערב - נכנסה כאן פרשה חדשה, שכואבת מאוד מאוד,
ואי אפשר בשום אופן להתעלם ממנה ולטאטא אותה מתחת השולחן.
והוא, נושא הרדיפות וההחרמות.
הנה כבר חמש שנים, מאז הבחירות הקודמות, שהצד של "דגל התורה" מקדש מלחמת חורמה,
כפשוטו, על כל מי שחושב אחרת. זה התחיל במילים יפות,
אבל מהר מאוד זה הגיע לשפל שלא חלמנו בחלומות השחורים ביותר.
כאשר ברור לכל בר דעת שלא גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א הם אלו שעמדו מאחורי דברים אכזריים שכאלו:
זרקו אברכים מכוללים, זרקו והעיפו חזנים,
בעלי תקיעות ובעלי קריאה, רבנים ורמי"ם נזרקו ממשרותיהם,
אברכים לא קיבלו עליות, רדפו וירדו לחיי אנשים באופן נוראי,
גנבו והשתלטו לאנשים על מוסדות ועמותות שהם הקימו,
ניסו לסגור ולפרק ישיבות קדושות, לא נתנו הלוואות לאברכים,
לא נתנו צדקות לאברכים ולאלמנות נצרכים,
הפסיקו להגיע לשמחות, הפסיקו לדבר ואף לומר שלו' ברחוב,
העיפו נשים ומורות ממקומות עבודה והשאירו אותם ללא פת לחם,
ירדו לחיים של ילדים רכים וטהורים – בהשפלות,
במכות נוראיות ואף בניסיונות להעיף לתוך כביש סואן ה"י,
הותר דמם פשוטו כמשמעו.
פילגו וקרעו ישיבות ובתי כנסת
(כולם זוכרים את ה'רשימות השחורות' של "הוועד למען כבוד רבותינו"),
קרעו וסכסכו משפחות שלימות בצורה איומה, בן קם באביו, כלה בחמותה.
וכל זה נעשה בצורה הכי רשמית, בבתי כנסת ובישיבות הכי חשובים ומרכזיים,
ותחת עינה הפקוחה והשולטת של תנועת 'דגל התורה' ראשיה ועסקניה.
'יתד נאמן', בטאונה של 'דגל התורה', כתב ללא הרף מאמרי הסברה לעודד את הרדיפות וההחרמות,
העסקנים השולטים על בתי הרבנים דאגו 'בשם גדולי ישראל', כביכול,
להדיח רבנים מקהילותיהם, רמי"ם מישיבותיהם, וכו' וכו'.
היו חברי עירייה של דגה"ת שלא הסכימו לחתום טפסי ארנונה לאברכים,
ואף נלחמו בכל דרך (בפרט בעיריית ירושלים) שבתי הכנסת של עץ לא יקבלו חס ושלום הקצאות.
בקיצור הכל מתנהל תחת דגלה הנאמן של "תנועת דגל התורה". הם לא מסתירים את זה כלל.
אי אפשר לחשוב ולתאר, לאיזה עברי פי פחת הם דרדרו את הדור כולו,
ואת הדור הצעיר בפרט. הילדים של היום גדלים על אווירה נוראה של שנאה יוקדת ו'מלחמת מצוה' כנגד מי 'שאינו בצד שלי'.
קשה לאמוד את עומק הנזק החינוכי, את עומק עיוות האישיות, של מהלך ציבורי שכזה!!!
ומי מדבר על כבוד התורה שהושפל עד עפר.
את הרדיפה האישית להגר"ש אויערבאך זצ"ל - אשר בלא להכניס ראשי בין הרים גבוהים - הרי שכו"ע מודו שהוא היה אחד מגדולי ישראל בדור האחרון,
והם רדפו והשפילו את כבודו עד לעפר, נלחמו שהוא לא יספיד בשום לוויה, שלא יזמינו אותו לשום אירוע,
ואם ח"ו הוא הגיע – אזי ביזו אותו והושיבו אותו הכי בצד ששייך,
לכולם זכורה ישיבת המועצות המשותפת ערב עצרת המליון באדר תשע"ד
שכאשר הגר"ש הגיע ניגש אליו אחד מעסקני ב"ב וניסה לדחוף אותו – הדברים מוסרטים.
ואף לאחר פטירתו הפתאומית, דאגו שחס ושלום לא ייצאו אוטובוסים מרוב הישיבות להלוויה,
ושחס ושלום אף רב או ראש ישיבה לא יסכים להספיד אותו,
וכידוע שאפי' רה"י דתפרח הגר"א פילץ לא הסכים להספיד מרוב פחד ואימה.
ואולם, שום רדיפה לא נאבדה מהעולם, שום הצקה לא נעלמה, שום דמעה וזעקה לא נעלמה. בין אדם לחבירו זה 'אש' – ועל הכל הקב"ה ישלם, טבין ותקילין. הדם שנשפך כאן כמים עומד וזועק עד לשמים, תוסס ולא נח, והוא ידרוש את שלו.
אבל,
האם אנחנו, שנשארנו שפויים, מסוגלים לתת יד לאותה תנועה,
המנהלת בגלוי ובגאווה את כל מסע השנאה הנוראי הזה??
האם אנחנו מסוגלים לשלשל לקלפי פתק שכתוב עליו "דגל התורה",
ובכך לתת גיבוי מוחלט לכל העוולות שנעשים כאן??
הרי כל בר דעת מבין, שתנועת 'דגל התורה' עומדת כעת למבחן העם, כמה הציבור מרוצה ממנה ותומך בה.
כל קול נוסף לדגה"ת, נותן לה הסכמה וגיבוי ואף מוסיף מרץ למסע הרדיפות הזוועתי שהם מנהלים.
אדם בוגר ורציני, אינו יכול לטמון ראשו באדמה ולומר 'אני לא קשור למחלוקת,
אני מצביע מה שהצבעתי תמיד', כיון שבזה הוא מרמה ומשקר את עצמו. נ
תינת קול לדגה"ת - פירושה במישרין עידוד לכל העוולות שהם עושים בריש גלי ולאור השמש.
ואני שואל אותך: האם אתה מ-ס-ו-ג-ל להצביע לדגל התורה???
ובזה אחתום נושא זה, מתוך תקווה וציפיה,
שדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב, ותחזור השפיות והנורמליות למחננו,
כי אמנם אין בעיה בעצם קיומה של מחלוקת,
כל עוד היא בגדר חילוקי דעות מקובלים, אבל יש צורות איך נחלקים,
וכאשר הדברים הגיעו לפרופורציות איומות וזוועתיות שכאלו, תפקידינו הוא לומר די.
óóó
וכעת אשוב לנושא האכפתיות מאידשקייט.
אנחנו הרי גדלנו בישיבות הקד', על ברכיו הטהורות של מרן הרב שך זצוק"ל,
גדלנו על אכפתיות לאידישקייט, על שמירה וחרדה על צביונם המיוחד של ה'בני-תורה' וציבור האברכים,
על ההרחקה הגורפת לכל הקוצים בשולי המחנה לבל יכנסו לתוך המחיצה.
ולענ"ד, אילו היה הרב שך חי כיום -
אזי אמנם קטונתי מלדעת היאך היה מורה בשאלת ההתייצבות או ההפגנות וכדו' -
אבל זה ברור אצלי, שלכל הפחות הוא היה עומד וזועק כל העת, וצווח ככרוכיא על מצב היהדות,
על חוק הגיוס, על היעדים שמפילים נשמות כבר כעת ע"י גייסים וכו' (כמו שהוכח במסמכים מפורשים, ואין מי שחולק על כך),
על ההתערבות הבלתי פוסקת בענייני החינוך,
על השבת קודש שניתנה למרמס,
על ההכרה ברפורמים שנעשתה בריש גלי ובמקום הקודש והמקדש.
לעיני רוחי רואה אני את רבינו הגדול זצ"ל עומד ב'ירחי כלה' או ב'יד אליהו' ונשנק מבכי על המצב,
ולא נח ולא שקט אף לרגע אחד, ופועל ומפעיל את כל מי שבידו לעזור בענין בכל דרך שתהיה,
כדרכו בקודש בעוז ובתעצומות בתקופת הנהגתו. ועל זה התחנכנו, על זה גדלנו, וזו היא דרכנו.
וכל זה הרי עומד בסתירה גלויה לכל המצב היום,
שהעסקנים והנכדים רק משתיקים ומשתיקים ומשתיקים,
ובקושי פועלים, ובחלק גדול מהמקרים מעלימים עין, ונותנים לדברים לעבור, ה"י.
כאשר סוד גלוי הוא המצב-ביש של 'שלטון הנכדים' ואנשי החצר,
בהשפלת כבוד התורה עד לעפר, ה"י.
הדברים כבר זלגו החוצה ומדוברים בראש כל חוצות על הפשע והעוולות שעושים אותם 'נכדים' לרבותינו גדולי ישראל שליט"א
בנתינת הוראות בשמם על ימין ועל שמאל, בדברים שלא היו ולא נבראו.
והנה, הן אמנם שבמשך כל השנה, אין בידי לעשות כמעט מאומה (מלבד תפילות כמובן) בעניין זה,
מכיון שהמצב שנוצר כאן בפילוג המחנות הוא נהיה כ"כ קוטבי וקיצוני,
עד שא"א כמעט לדבר מה שרוצים או לפעול בדרכים מסוימות ולהשתדל בהם,
ואף אחד לא מוכן לשמוע את הצד השני,
ובאמת הרבה פעמים כשיוצא לי לחשוב ע"ז תפילתי בפי תמיד שאני עושה את מה שנדרש מאברך קטן כמוני לעשות.
אבל כעת נוצרה פה הזדמנות מסוימת, חד פעמית,
אשר בידי לתת ולהשמיע קול מחאה, ודאגה,
ואכפתיות על כל מה שמתרחש כאן,
וזה ע"י הצבעה ל'עץ'.
ואבאר שיחתי:
הנה מחד גיסא אין בכך משום הסכמה והזדהות כלל עם כל דרכי הפעולה הספציפיות שננקטות על ידם,
אלא יש בזה רק משום הבעת תמיכה והזדהות עם 'העיקרון' בלבד,
עצם קיומו של מאבק.
כך שאמנם אני אינני יוצא להפגנות,
ואינני נהפך לעריק ואיני סבור שמוטל על בחור ישיבה לשבת בכלא וכו' וכו',
כיון שזה באמת קיצוני מידי לדעתי,
אבל לכל הפחות אני נותן כאן תמיכה לעצם קיומו של ציבור כזה,
ציבור שמכריז גלויות שאכפת לו מהגזירות השונות,
ציבור שזועק 'אנטי גזירות ושינויים',
שהרי בפרט זה של עצם המאבק והמלחמה אני במפורש מסכים שצריך לעשות.
ואני בהחלט מעוניין לתת לזה גיבוי ותמיכה עקרונית - לכה"פ אחת לחמש שנים, ובסתר.
במילים קצרות:
יש לי הזדמנות נדירה להשקיט את המצפון,
ולתמוך בעיקרון המלחמה בעד קדשי ישראל,
בלא שום שייכות והזדהות עם אנשי 'עץ' והנלוים אליהם!!
וזאת מבלי 'לעבור צד', בלי לשנות את דעתי הכללית עליהם - אלא משהו קטן לתמיכה באידישקייט!!
מעשה חד פעמי, בסתר, שאף אני עצמי לא אמור לחשוב עליו רגע אח"כ!!
וכמובן, שכל זה מתאפשר רק בזכות שההצבעה כאן היא בקלפי סגור,
באופן שאף אחד בעולם אינו יכול לדעת את מעשיי,
וכמו"כ בוודאי קיים כאן הכלל ש'מותר לשנות מפני דרכי שלום',
וגם לב"ב אפשר לצוות שישמרו הענין בסודי סודות ולא יגלו האמת מה הצביעו.
ונתפלל להשי"ת שינחה את כולנו בדרך האמת,
ונעשה אך ורק את מה שהוא ית' רוצה מאיתנו ולא זולת זה, בלא שום שייכות מפלגתית חלילה אלא 'בלתי לד' לבדו'.
והנני כופל בברכה, בכל הכבוד הראוי,
ידידך משכבר הימים ------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.