בלי מחלוקת אין להם סיכוי להצליח

אחד הדברים הקשים להבנה, מדובר בבעלי מסבירים טובים, מי שזה כל חייהם להסביר שוב ושוב ובכל מקום ובכל מצב, והנה כאשר מגיעים אנו לבחירות כאן הם משנים כיוון ומפתחים מחלוקת והשאלה היא למה, אם הם צודקים וסבורים כי דרכם והשקפתם ובעיקר מעשיהם נכונים וטובים לשם מה מחלוקת מדוע שלא רק יסבירו וישכנעו את הציבור כי דרכם היא הנכונה

ההסבר לכך מאוד פשוט, כאשר הטענות מופרכות, כשלצד השני טענות חזקות ומתקשים להתמודד עימם מפתחים מחלוקת, ואז אין צורך עוד בהגיון מפני שלא השכל עוד עובד אלא הרגשות ובמצב כזה אין צורך בכל הסבר ונימוק רציני, אתה אומר בפה מלא, אני איש מפלגה ופועל למען המפלגה והאינטרסים שלה ואין כל צורך בהסברים מדוע אנחנו עושים כך

זו שיטתו של משה גפני, בכל מקום היכן שאין לו נימוקים טובים חזקים ורציניים להתמודד עם הצד האחר הוא מפתח מחלוקת. שימו לב, מאיר פרוש תבע ממנו להתייצב לדין תורה והוא סירב. מדוע? אם הוא סבור כי הוא צודק הלא הוא היה מנצח בדין תורה, אלא מפני שהוא יודע כי אין לו סיכו לנצח בדין תורה הוא לא רצה דין תורה הוא העדיף מחלוקת

בירושלים יש לציבור טענות קשות על דגל התורה הגורמת לחורבן והרס גדול לעתיד העיר, הפירוד נעשה בזמן לא נכון מפני שמדובר כאן בהתמודדות כפולה ובמצב שפוגע ישירות בחרדים. אם הסקרים נכונים היהדות החרדית תיפגע קשות בבחירות הקרובות ותאבד את הרוב שלה במועצת העיר, כולם משלמים כאן מחיר ונקוה כי המכה תהיה קטנה ממה שזה נראה עכשיו, וכאשר משה גפני צריך להתמודד עם שאלות קשות הוא אומר בפה מלא כי הוא רוצה בירושלים מחלוקת, לאחר נאומי האחרים שטענו כי הם רוצים שמערכת הבחירות תעבור בשלום משה גפני נתן להם מוסר ואמר כי מקובל עליו כי בשעה כזו צריך לעשות מחלוקת והוא קורא למחלוקת ואין ממה להתבייש בענין

כפי שלמדנו מן המשגיח כי לקרא ולשמוע צריך בין השורות, משה גפני אמר במילים אחרות אין לנו כל סיכוי לנצח אם נתמודד עם הסברה בלבד, רק עם מחלוקת כשהרגשות יעבדו ולא השכל וההגיון אז ירוצו אנשי המפלגה לעבודה. לא רק הוא גם דרעי עובד בשיטה הזו כשהוא רוצה שהציבור יעבוד בלי ראש רק עם רגש, ועם זה אנו מתמודדים

חיים שאולזון