מאת הרב שאול יצחק שיף - רעננה
ושמרתיך בכל אשר תלך.
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים: היהודי התלונן: "רבי, איני מצליח להיפטר
ממחשבות זרות פסולות העולות בראשי בעל כורחי". "סע אל רבי זאב וולף
מז'יטומיר" השיב המגיד ממזריטש.
היהודי
לא שאל שאלות, ומיד יצא לדרך. כשהגיע ליעדו כבר ירד הלילה. היהודי העייף
הקיש על הדלת, מקווה שעוד רגע קט יוכנס לחדר חמים, ויזכה למיטה מוצעת.
למרבה אכזבתו, איש לא ניגש לפתוח. הוא המשיך לדפוק עוד ועוד , רועד מצינת
הליל. "יהודים רחמנים, אנא, פתחו לי", התחנן כששיניו נוקשות, אבל קולו היה
כקול קורא במדבר. "כיצד אינכם מרחמים על יהודי אומלל הקופא מקור?" קרא
האיש בכעס.אבל הדלת נותרה נעולה.
כשהאיר
השחר, שמע היהודי האומלל קול צעדים, והדלת נפתחה לרווחה. בעל הבית קיבלו
במאור פנים, ומבלי לשאול שאלות למטרת בואו הזמינו לשהות בביתו ככל שיחפוץ.
מספר
ימים שהה היהודי בבית רבי זאב וולף, התבונן סביבו ולא הבחין בשום דבר
מיוחד. הוא התפלא מאוד ע ל הוראתו של הרב המגיד , והחליט לשוב לביתו.
לפני עזיבתו פנה אל רבי זאב וולף ואמר: "המגיד שלח אותי אל כבודו, ואיני יודע מדוע".
השיב
בעל הבית בחיוך : "אסביר לך מדוע נשלחת לביתי. המגיד רצה שתלמד ממני כי
האדם הוא בעל הבית . אם לא רוצים להכניס מאן דהו _ אז לא מכניסים...". [על
פי "הפרשה החסידית"]
שבת שלום ומבורך ותפילה לחורף של גשמי ברכה. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.