סיפור הרב מינצברג והנכד עלה לכותרות בימים האחרונים, אולי כדאי פעם אחת לעשות סדר בסיפור המתמידים על מגוון האלמנטים שבו.
צריך
פעם להקדיש פוסט / מאמר על החידוש של רבי ליב מינצברג בשיטת הלימוד
ובענייני חינוך והשקפה יהודית בכלל, אבל זה נשאיר להזדמנות אחרת. כעת אכתוב
רק על הצד הפוליטי וההתגלגלויות שבו.
הרב לייבל מינצברג מונה
למדריך בארגון נוער ירושלמי בשם "המתמידים" כשעדיין היה בן 19 אודות
לכישורים מיוחדים שניכרו בו ע"י המנהיג דאז הרב אברהם ליב קליין זצ"ל.
קליין זיהה בו שילוב של מזג נוח, כריזמה, יכולות לימודיות ורצינות. הוא החל
את דרכו לפני 55 שנים.
בתחילת הדרך זו היתה הנהגה דו ראשית שלו
ושל הרב אשר לוסטיגמן. עם השנים הרב לוסטיגמן פרש לבעלזא והרב מינצברג הפך
להיות מנהיג יחיד. במאמר המוסגר צריך לציין שדרכו של הרב מינצברג מעולם לא
היתה סוגה בשושנים, הרבה תלאות עדו עליו ומאז ומתמיד נוצרו לו קיני התנגדות
ואפילו שנאה יוקדת מצד חלק מתלמידיו שעזבוהו מפעם לפעם, וגם שנאה שהגיעה
מבחוץ ע"י אישים שלא סבלו את הצד הליברלי שבו ואת הגישה הלימודית וסברו
שהוא" קאלטער" - קל דעת ונטול יראת שמים.
ניתן לחלק את ההתנגדות והעוינות שנוצרו להרב מינצברג בכמה דרכים:
1.
מכיוון שגישתו הלימודית וחינוכו להשקפה יהודית שואפת לרציונליות והבנה
שכלית של כל מצווה, הנהגה וכו' זה גרם וגורם לרתיעה אמיתית אצל יראי שמים
שחששו שזהו פתח לרפורמה כוללת ועזיבת הדת.
2. מכיוון שהינו
אישיות כריזמטית במיוחד וכשרוני במיוחד והצליח ליצור קהילה של תלמידים
מקשיבים שממש מאוהבים בו, כאשר רבים מבני גילו סבלו מבדידות, חוסר הכרה
ועצבנות ירושלמית קלאסית, זה גרם לקנאה וצרות עין.
3. לצד האופי
הליברלי של הרב מינצברג יש בו גם צד שמרני מעט קיצוני וחוסר הכלה לתלמידים
הסוטים מן הדרך שהתווה. הוא לא "מכיל" אותם, הוא לא בונה להם מסגרת
חלופית... הוא פשוט משלח אותם אחר כבוד מהקהילה בשלבים הראשונים שבהם הם
מפתחים סימני נשירה, וכידוע אין תחושה כואבת יותר מתחושת נטישה/דחייה. זה
גם הוליד לו הרבה אויבים במהלך השנים.
4. מכיוון שמינצברג הינו
רציונל קיצוני הוא היה נוהג לגחך על אישים משיחיים כמו האדמור מליובאוויטש
וברסלב, וגם שיגיונות או חריגות מהלכה בשם האדמורות כמו אצל הרבי מאמשינוב,
לעלוב, קרלין ועוד. ברור מאליו שכל זה לא יצר לו אהדה בציבור הרחב.
נחזור
להיסטוריה: עד לפני כ-25 שנה גישתו של הרב מינצברג היתה ש"מתמידים" איננו
"מוסד" ולכן אינו זקוק לפרסומים בעיתונות, אירועים מרהיבים, וגם אינו זקוק
לחיידר או כוללים או ישיבות. אנו ארגון אקסטרני של חברים מקשיבים הרוצים
להתעלות ברוחניות בדרך מיוחדת שהתווה הרב מינצברג.
הרב מינצברג
ברח מכל גינוני אדמורו"ת ולאמענה עלמשאלות ככל אדמו"ר לא שאלות של ניתוחים
לידות ושידוכים ולא על אופן ניהול כוללים ומוסדות.
כחלק מהבריחה דרש שיקראו לו בשמו האישי לייבל ולאהרב וכדו' (בעשור האחרון תלמידיו התעקשו והוא הסכים בשתיקה שיקראו לו מורינו ורבינו)
לפני
כ-25 שנה נכנס לתמונה חתנו הראשון של הרב מינצברג ה"ה הרב מתתיהו הירשמן,
וקיבל על עצמו את החלק החומרי של ניהול הקהילה. הירשמן באופיו שונה לחלוטין
מחמיו, הוא הגיע מקרלין והיה רגיל למערכות ממוסדות בסגנון חסידי, הוא רצה
למנף את הקהילה שנוצרה סביב חמיו ל"מוסדות" - ככל העמים בית ישראל. חמיו
היה שמח שמישהו סוחב על עצמו את העול החומרי ומיעט לבקר אותו. להיפך. בכל
אירוע והזדמנות היה גאה בחתנו, מעלה אותו על נס ומודה לו ברבים למרות שלא
אהב את סגנונו מאז ומעולם. עם זאת בחר להבליג ולרקוד לצלילי חתנו מתוך הבנה
ש"זה מה יש" וצריך להגיד תודה. וכך התפתחו להם המוסדות בכמה ערים בארץ,
הקים חלק מהכוללים, (נציין שרוב הכוללים אז היו שייכים להרב קרישבסקי, והרב
ויינשטוק ורק בשנתיים האחרונות של ניהולו הוא השתלט על רובם והפכם למכונה
של זיופים כדלהלן) 6 בתי כנסת, (עוד 5 בתי כנסת הוקמו לא על ידו) ישיבה
לצעירים שהיתה בניהולו של הרב ויינשטוק עבר גם לניהולו, וישיבה גדולה שהיתה
בניהולו של הרב גפנר גם עבר לניהולו, מכון הו"ל של ספרי הרב מינצברג... כל
זה מיסד וניהל החתן עבור חמיו, (ויש טוענים עבור עצמו כדי להשיג תחושת
שליטה ולהכשיר את הקרקע לאחר 120 של חמיו) חמיו היה אמביוולנטי כל השנים.
מצד אחד שמח שיש לו פלטפורמות מקיפות להפיץ את משנתו, מצד שני לא סבל את"
המימסדיות" את החנופה לעיתונות ואת הסגנון הראוותני. אבל הבליג ושתק.
להירשמן
היה אתגר לא פשוט להחזיק כלכלית גוף גדול כל כך, מדובר בקהילה ירושלמית
אסלית ללא שום קשרים, שורשים או ענפים בחו"ל. לא זאת בלבד, תלמידי המתמידים
ידעו רק" לקבל" מהמוסד אך לא ידעו לתת בחזרה מעצם העובדה שרובם ככולם
אברכי כוללים או מלמדים וסופרי סתם בעלי משפחות אולטרה חרדיות מרובות
ילדים, בקיצור, קצה הסקאלה של עניות חומרית.
מתוך המצוקה הגדולה,
הירשמן פרץ דרך תוך הסכמה שבשתיקה מחמיו וקיבל הקצאת שטח מעיריית ירושלים
בניגוד למסורת הירושלמית לפיה לא נוטלים טובות הנאה מהמדינה הציונית... תוך
שנים מועטות הירשמן הרחיב את שיטת קבלת התקציבים מהמדינה בצורה הכי רחבה
שאפשר להעלות על הדעת. לא רק קבלת כל התקציבים במלואם אלא גם המצאת תקציבים
יש מאין באמצעות המצאת מוסדות שלא היו, הוספת מאות תלמידים כוזבים
לרשימות, ועד לזיוף תעודות זהות המונית (כידוע)... קבלת התקציבים הרחבה
איפשרה להחזיק את המוסדות ביד רחבה ואף להמשיך ולפתח את המוסדות למרות
העניות הטוטאלית של תלמידי המתמידים. יצויין כי הרב מינצברג היה כנראה מודע
לחלק מההונאות (לפחות ידיעה כללית) אך שתק והבליג באין ברירה וקיווה לטוב
ובחלק משיחות הרגעה לתלמידיו גם הזכיר את שיטת החזון איש שאין בעיה ליטול
עודף תקציבים מהמדינה מכמה טעמים ואין בזה דין גניבה. הרבה תלמידים טענו
לאורך השנים שגם אם מותר עפ"י הלכה, הנוהג הזה הורס את חינוך התלמידים אבל
הרב מינצברג לא היה בידו לפעול כדי להפסיק את הנוהג שהלך והתרחב.
המפלצת הזאת של ההונאות נעצרה בשנת 2010 כאשר המשטרה פשטה על משרדי הקהילה.
נחזור
שנייה כמה שנים אחורה, לאור העובדה שהירשמן למעשה מיסד במו ידיו (במו כספי
משלם המיסים (:) את מרבית מוסדות הקהילה, סיכן את שלומו ואת חירותו עבור
חמיו, (ויש טוענים עבור עצמו) ואף הוציא לאור כמה וכמה ספרים של חמיו, החל
הירשמן לפתח תחושה שבעצם "כל זה של עצמו". הירשמן החל להיכנס לעולם
פסיכולוגי שלפיו חמיו עובד אצלו כמנהיג רוחני ולא הוא עובד אצל חמיו כמנהל
חומרי. התחושה הזאת התעצמה אף יותר לאור העובדה שהרב הירשמן עצמו אינו קוטל
קנים, הוא תלמיד חכם בעצמו, מחבר ספרים וראש כולל... יש אומרים שהירשמן
החל לחלום שיום יבוא וחמיו ילך לעולם האמת והוא יירש את מקומו.
וכאן
הגלגלים החלו לחרוק... הירשמן הפסיק לציית לחמיו, וחמיו הרגיש היטב
שמאחורי הקלעים חתנו חותר תחתיו. לא זאת בלבד, אלא שהירשמן החל לחלוק
הוראות לחמיו... וחמיו החל לפתח אלרגיה. התחיל ליפול לו האסימון שהמנהל
החומרי מבקש יותר ויותר לרשת אותו ופחות ופחות לשרת אותו... השידוך החל
להתפרק: מינצברג לא התאפק ולפעמים החל לבקר את חתנו על מופעים ראוותניים
שמעצבנים אותו והירשמן מצידו החל לקטול את חמיו שהוא כפוי טובה נורא... אני
בניתי לו את כל זה והוא מעז לזלזל בי ובדרכי באוזני מקורביו???
בשנת
2008 (שנתיים לפני הפשיטה של המשטרה) כחלק מהשתלטות כללית על המוסדות
השתלט הירשמן על כלל הכוללים במתמידים שהיו עד אז בניהולם של הרב קרישבסקי
והרב ויינשטוק, פיטר הירשמן את מנהלי המשרד (הרב שטיינברג והרב אלבוים)
ועובדיה שהיה אהובים ומסורים על מרבית תלמידי הקהילה והכניס במקומם את בנו
חיים בגיל 22, (ועובדים חדשים שסרים למרותו) בניגוד לדעת ורצון חמיו ועורר
כלפיו הרבה עוינות מצד חמיו ומצד הרבה תלמידי חמיו, צעד זה הצטרף לעוד הרבה
צעדים שהירשמן עשה כדי להשיג שליטה יותר טוטלית על המוסדות ולנטרל את אנשי
חמיו ממנגנוני השליטה והבקרה. תכלס: השידוך הזה כבר החל להשמיע חריקות
צורמות למרות שכלפי חוץ כל הצדדים עדיין חגגו הרמוניה וזוגיות נפלאה.
כל המקורבים ידעו שהשנאה הולכת ומתעצמת.
ואז
ביום מעונן אחד (11/2010) שוטרי משטרת ישראל פושטים על משרדי הקהילה
ועוצרים 11 איש ואשה המעורים בהנהלת העמותות ובראשם מתתיהו הירשמן. לילה
למחרת המעצר הרב מינצברג אוסף את כל תלמידיו לעצרת תפילה בבית כנסת המרכזי,
אומרים תהלים בבכיות, מתפללים מכל הלב והרב מינצברג נואם ברבים ומדבר
באהבה כלפי חתנו ומכריז ימי החנוכה הם ימי מתתיהו ובניו וכשם שהקב"ה עשה
לנו ניסים בימים ההם יחזור ויעשה ניסים למתתיהו ובניו בזמן הזה. (אגב, עד
היום בכל מצוקה בקהילה הרב מינצברג מחזק את למידיו ע"פ שיטתו בספרו ביטחון
בה' שהכל ורוד וטוב ויקרו ניסים)
למחרת, בעוד חתנו ונכדיו במעצר,
הרב מינצברג מאסף אסיפה בביתו ומזמין עסקני הקהילה, ביניהם גם את הרב
שטיינברג שפוטר שנה וחצי קודם לכן ע"י חתנו ומבקש שיקבלו עליהם את הניהול
החומרי של המוסדות לאור נבצרותו של חתנו לפחות לעת עתה.
לאחר
מספר ימים הירשמן ובניו משתחררים למעצר בית בצפת ומול עיניהם המשתאות של
תלמידי המתמידים מתרחשת תופעה שלא תאמן: הירשמן מאשים את חמיו שעמד מאחורי
ההלשנה למשטרה, ואינו רוצה לראות אותו בעיניים. חמיו בא לבקר אותו במעצר
בית וחתנו ונכדיו קורעים את ספרו וזורקים אותו מהחלון בזלזול. הירשמן מבקש
מעשרות ידידיו לשעבר לעבור פוליגרף כדי לגלות מי המוסר / המלשין שמסר
למשטרה את דבר זיוף תעודות הזהות. אף אחד לא מבין מה קרה להם... זה נראה
סרט רע, חלום בלהות. האיש שעד אתמול היינו חברים הכי טובים שלו מחייב אותנו
היום לעשות פוליגרף מחשש שאנחנו הלשנו עליו למשטרה??? זה הזוי!!!! יודעי
דבר מספרים כי כבר הגיעו מספר התראות ממשרד הדתות ואף הוחלט שם לפנות
למשטרה שנה לפני הפשיטה בדבר חשדות... כל ילד וילדה ידעו שיש כאן מערכת
משומנת של תעודות זהות מזויפות. מי צריך מויסר בכלל??? היו כאן כ"כ הרבה
סימנים. הגניבה זעקה בכל עבר וצריך מלשין???
ההירשמנים טוענים:
אולי סבא בעצמו לא הלשין אבל בהנהגתו בשנה האחרונה התיר את דמינו וממילא
הוא נחשב כמלשין גם אם הוא עצמו לא הלשין. כמובן שהרב מינצברג מתנגד
לפוליגרפים, אבל הם ממשיכים בכל הכוח ומאיימים שמי שלא יסכים לעבור פוליגרף
הם יפרסמו אותו כמלשין. על תפקיד הבאת אישים לפוליגרף ממונה בין השאר
אלימלך מיודעינו נשוא פוסט ההטרדה המינית.
ההירשמנים מוסיפים
וטוענים: איך יתכן שהרב מינצברג לא בכה בעצרת התפילה אלא היה כולו מחויך
ודיבר על ניסים? אכזר שכמותו!!! הוא היה צריך לא לישון ביום ובלילה ולדאוג
לעורכי דין ולא לדבר על ניסים! איך יתכן שהוא ממנה להנהלה זמנית את האיש
שחתנו זרק רק לפני שנה וחצי? כפוי טובה שכמותו. אני שבניתי לך את כל
המוסדות ומשרת אותך במסירות 13 שנים, אתה ממנה את אויבי במקומי? אתה זורק
אותי לכלבים?
הם באים לטעון את טענותיהם בפני כמה
מראשי הישיבה מקבלי משכורת והלוואות גדולות הרבה שנים מהרב הירשמן... חלק
קטן מהם מבינים לליבם ומרגישים אי נוחות לא פשוטה. ומתחיל דיון למדני מי
עובד אצל מי? האם המנהל הרוחני הותיק עובד אצל המנהל החומרי שמפרנס אותו או
שהמנהל החומרי לא הגיע אלא לשרת את המנהיג הרוחני וממילא הכל שייך למנהל
הרוחני. יש צדדים לכאן ולכאן. (למרבה האירוניה: בכתב ההגנה בבימ"ש טוענים
ההירשמנים שהכל שייך למנהיג הרוחני. ותפקיד המנהל החומרי הינו רק לשרת את
המנהיג הרוחני.) ראש הישיבה הגר"ח מן ההר סבור שיש להם דין שותפים וחש
שצודק החתן שחמיו נוהג כלפיו בכפיות טובה, ראש הישיבה אוסף את בחורי הישיבה
מדבר בהערצה גדולה כלפי הרב מינצברג, אך מסיים:" איני יכול עוד" מבחינתי
אם מתתיהו הירשמן נפגע אינני יכול להמשיך.
הכל עולה בלהבות! חלק
מהרמי"ם מתפטרים מתוך הזדהות עם ראש הישיבה. חלק אחר מהרמי"ם נזהרים מלפגוע
ולדבר סרה בנותן משכורתם הותיק אבל נשארים עם הרב מינצברג, והתלמידים,
רובם ככולם (מלבד כמה בודדים) בוחרים להישאר בצד של הרב מינצברג ולתמוך בו.
ותוך
כדי הסערה העצומה המתרחשת אז, מילך הנכד שולח מכתב לסבו, בו הוא דורש ממנו
לעזוב לחלוטין את קהילתו וכל תלמידיו ולהגר לעיר אחרת. שאם לא כן יפרסם
שנגע בו תוך כדי שינה עשר שנים קודם לכן. וכל השאר כתוב בפוסט של אלי
הירשמן ובדברי הימים אשר למלכי הצדדים. (למעט העובדה שרוב הפאשקווילים
שהופצו אז נגד הבוגדים לא היה לזה כלל קשר לסיפור של מילך, אלא לכל מי שתמך
בניהולו של הירשמן)
נ. ב. אינני פסיכולוג מוסמך,
אך. לטעמי ולטעם רבים אחרים, משפחת הירשמן (סובלת מפיצול אישיות) היא
משפחה ברוכת כשרונות עם נטייה חזקה לאהבת יח"צ, פוליטיקה ותקשורת ויש בהם
נטייה לנטילת סיכונים, הפרת סדרי עולם, ויכולות מניפולטיביות לא רעות בכלל
בכל תחום. יחד עם זאת מדובר באנשים חכמים עם טוב לב, משובבי נפש, בעלי
ציניות אטרקטיבית ומתאהבים על הבריות בקלות.
עוד הערה: כל מה
שכתבתי משקף את החוויה שלי. יתכן שטעיתי בעובדות, וסביר להניח שרבים וטובים
יחשבו שהפרשנות שלי מגמתית ולא נכונה. בכל אופן, אין לי דרך אחרת מלבד
לתאר את זווית הראייה שלי. אינני רובוט, אנושי אנוכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.