מתי לחשוב על חינוך
הילדים? – תמיד! "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך
ובשכבך ובקומך" [יא, יט]. בדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך
ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי
פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" מוסב על "ולמדתם אותם את
בניכם לדבר בם", והיינו, שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה.
ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך
ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה
להיות כל הזמן, החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו
שלו ‐ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף
מעבודתו במשך היום והולך לנוח, הנה כאשר מכין עצמו לקראת השינה "בשכבך"
צריכות מחשבותיו להיות בנוגע לחינוך הילדים. ומיד כאשר קם ממיטתו "ובקומך",
הנה המחשבה הראשונה שעולה לו בראש צריכה להיות על "ולמדתם אותם את בניכם".
(ע"פ שיחת האדמו"ר מלובביץ' כ' מנחם אב תשל"ז)
"וכתבתם
על מזוזות ביתך ובשעריך": רבי יהושע לייב דיסקין 'הרב מבריסק' עלה לארץ
הקודש בערוב ימיו. בין השאר הקים כאן את בית היתומים הקרוי על שמו עד
היום. סמוך להקמת בית היתומים, זימן אליו כמה סופרי סת"ם והטיל עליהם לעבור
מבית לבית ולבדוק את כשרות המזוזות הקבועות בפתחי הבתים. כדי לזרז את
העושים במלאכת הקודש, הורה הרב לשלם את שכרם מדי חודש מקופת בית היתומים.
שאלו אותו מקורביו מדוע הוא מעמיס על קופת בית היתומים הדלה גם את שכר
בודקי המזוזות. השיב להם: הוצאה כספית זו היא הכנסה. שהרי סמוך למצות
מזוזה נאמר ''למען ירבו ימיכם'' התורה מבטיחה אריכות ימים עבור קיום מצות
מזוזה. וכיוון שהמזוזה מגינה על האבות ומאריכה את שנות חייהם בעולם הזה,
הולכים ומתמעטים היתומים בבתי ישראל. כתוצאה מכך יקטן בודאי העומס הכספי
המוטל עתה על בית היתומים. [ראיתי בכתביו של ר' מנחם בקר ז"ל ]
שבת שלום ומבורך ומברכים את חודש אלול 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.