אחד הדברים הקשים ביותר ליהודי מאמין הוא העיסוק במה גרם למיתתו של מי שלא יהיה, אנו יהודים מאמינים בני מאמינים כי בראש השנה נכתב וביום הכיפורים נחתם מי לחיים ומי למוות, וכל מי שהלך לעולמו במשך השנה זה מפני שהדבר נקבע אז כאשר האדם לכאורה בריא וחזק, וכשהוא הולך לעולמו מצבו הפיזי אחר, מפני שכך קבעו למעלה. אחרת אין כל טעם לתפילותינו בראש השנה ויום הכיפורים, אם הדבר תלוי בנו בלבד
כן, כאשר מישהו חלה חלילה מבקשים עליו רחמים בשביל לשנות את גזר הדין, אבל אם אין משנים את גזר הדין, אז אין זה מפני שזה קרה עתה, אלא מפני שזה נגזר כבר אז
לטעון כי ר' שמואל אויערבך הלך לעולמו מפני שלקח ללבו זו כפירה מוחלטת, מפני שאין דבר כזה למות מבלי שנקבע הרבה קודם שכך יקרה, ואם קבעו כי ר' שמואל יילך לעולמו 75 יום אחרי הרב שטיינמן ככל הנראה בשמים רצו כך
איני יודע מדוע רצו כך, אבל ככל הנראה שם לא רצו שהוא יתפוס את ההנהגה אחרי הרב שטיינמן, מפני שאם כך היו רוצים בשמים, הוא היה מאריך ימים
כן, כאשר מישהו חלה חלילה מבקשים עליו רחמים בשביל לשנות את גזר הדין, אבל אם אין משנים את גזר הדין, אז אין זה מפני שזה קרה עתה, אלא מפני שזה נגזר כבר אז
לטעון כי ר' שמואל אויערבך הלך לעולמו מפני שלקח ללבו זו כפירה מוחלטת, מפני שאין דבר כזה למות מבלי שנקבע הרבה קודם שכך יקרה, ואם קבעו כי ר' שמואל יילך לעולמו 75 יום אחרי הרב שטיינמן ככל הנראה בשמים רצו כך
איני יודע מדוע רצו כך, אבל ככל הנראה שם לא רצו שהוא יתפוס את ההנהגה אחרי הרב שטיינמן, מפני שאם כך היו רוצים בשמים, הוא היה מאריך ימים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.