אחד הדברים הכי קשים עמו היה, שהתערב בענינים לא לו. ר' שמואל אויערבך גר היה בירושלים ואין לו דבר וחצי דבר עם בני ברק, אבל שימו לב, כשהיו צריכים להלחם בחב"ד, לא חתמו רבני בני ברק, אלא שמואל אויערבך שגר בשערי חסד בירושלים הוא בא להתערב במחלוקת הבני ברקית וכתב כל דבר אסור על חב"ד והרבי, במטרה אחת ויחידה, לכבוש את לבו של הרב שך, ולהבטיח לעצמו את ההנהגה העתידה
אסור לשכוח, בני ברק מלאה ברבנים ליטאים, ביניהם מי שאז לפחות היו חשובים הרבה יותר ממנו, אבל אלו לא חתמו, מי שכן חתם זה שמואל אויערבך
ולכן אין זה פלא מדוע הוא נקלע למחלוקות מן הסוג הגרוע ביותר, הוא התערב בענינים שאיש לא פגע בו לא דיבר חלילה עליו לא עשה לו כלום, הוא התייצב למאבק שכל כולו מחלוקת לשם מחלוקת, הוא ידע כי לא יצליח, הרב לנדא הוא הרב של בני ברק והוא קובע שם את עניני הרבנות, אבל לא זה היה חשוב לו, הוא זקוק היה שחתימתו תתנוסס בבית הרב שך ויוכל לומר לו טהור אני למרות שאני ירושלמי
אין זה פלא מדוע כל כך הרבה לא אהבו אותו, אחרי מעשים מן הסוג הזה, היכן שגדולי הליטאים הבינו שאסור לעשות זאת, לא היו צריכים הרבה להבין כי מטרותיו אפלות ובזויות. ומה לנו יותר ממה שהוא עשה באותן הימים לגדולי מנהיגי הליטאים מי שהיו הפאר של הישיבות, והוא זה שלחם בהם מלחמת חרמה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.