ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים..." פעמיים נזכרו הכרובים בתורה. א. כאן, ורש"י מפרש שהיו מלאכי חבלה. ב. על ארון הקודש שנאמר בו [שמות כה יט]: "והיו הכרובים פורשי כנפיים". ופרש"י: כרובים, כרביא, דמות פרצוף תינוק היה להם. ויש להבין: מדוע 'כרובים' הם פעם מלאכי חבלה, ופעם תינוקות טהורים? מבאר רבי מ.מ. אפשטיין זצ"ל, שרש"י מרמז בפירושו כי עתיד של ילד תלוי בחינוך שמעניקים לו. אם תכניסו לאהל מועד,לבית המדרש, אזי עשוי הוא להיות המסוכך בכנפיו על ארון הקודש. ואם מרחיקים התינוקות מן המשכן ומארון הברית, אזי עלולים הם להפוך ל'מלאכי חבלה' ומחריבי העולם [מתוך חומש עטרת רש"י/ הרב חנניה צ'ולק נ.ע.מ.] תורת ה' ברה מאירת עיניים. שבת שלום ומבורך וישועות לרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.