הרב שמואל שאולזון ז"ל - 37 שנים עברו מאז שאבי ז"ל הלך לעולמו - הוא לא היה שייך לדור הזה הוא נוצר מזן אחר - דרכיו ישרים

אבי ז"ל (בעיגול) לפני כשבעים שנה יושב כאשר הגאון רבי חיים נאה זצ"ל פוסק הדורות דיבר

העולם השתנה מקצה לקצה, עברו רק 37 שנים, ולא להאמין מה ראו אז ומה רואים היום, את אותן דמויות של עסקנים קשה למצוא בימינו, הם נוצרו מזן אחר מחינוך אחר והתנהגות אחרת

קשה לי לחשוב ולהבדיל בין אז להיום, מפני שכאשר אני נזכר באבי ז"ל אני לא יודע אם הוא היה יכול לשאת את החיים האלו של ימינו הוא היה נשבר ולא רוצה לקבל, הוא היה סמל של עסקן שאהב כל יהודי ועשה למענו, ברח מן השררה היה נוסע באוטובוס לא ממתין שיבואו למשרדו, היכן שהוא ידע כי שם צריכים עזרה הוא בעצמו ברגליו היה רץ מבית לבית לעשות בטוח שליתומים ואלמנות יש מה לאכול

אחד מהרבנים בירושלים שנשאל עליו לאחרונה אמר כי הוא היה מופלג בבין אדם לחבירו, הוא אהב את כולם וכולם אהבו אותו, הוא לא ידע להבחין בין יהודי ליהודי, הוא כלל לא התעניין לדעת היכן הוא מתפלל והיכן הוא שולח את ילדיו ומאיזה עדה הוא, אצלו כולם היו יהודים ולכולם התייחס אותו דבר, המפלגתיות היתה רחוקה ממנו, הוא לא אהב את הפילוגים הוא רצה ועשה כל מה שרק יכל למען אחדות של כל הציבור הוא שנא את המחלוקת ועשה הכל לא להיות חלק ממנה

כתבתי עליו הרבה במשך השנים, והפעם אני רוצה להתרכז בנקודה אחת ומאוד חשובה דבר שכל כך קשה למצוא אצל עסקנים בימינו, והוא ה'דרכי ה' ישרים', בכל תחום בחייו הוא היה ישר, לא לקח מעולם פרוטה מאדם, ההיפך, היה נתן לכל מי שרק יכל, התנהגותו היתה 'ישרה' זה היה חייו

אם הוא היה חי בדורנו ושומע כמה עסקנים נחקרים זה היה שובר אותו בצורה נוראה, עבורו העסקנות היה אידיאל, הוא מסר את נפשו למען נשברים ונדכאים למען כל מי שלא יכלו להתמודד עם החיים

הוא היה יתום מגיל ילד קטן, הכינוי שלו במאה שערים - שם נולד - היה 'היתום ממאה שערים', כשהוא מונה לסגן ראש עירית ירושלים לפני כל כך הרבה שנים היה אז כתב ב'מעריב' ששמו היה לוי יצחק הירושלמי שהיה שכן שלנו במאה שערים - שם נולדתי - הוא כתב עליו רשימה והכותרת היתה 'היתום ממאה שערים', אסור לשכוח הוא היה יתום עשרים שנה לפני שקמה המדינה, אז לא היה מהיכן לקחת כסף, אם היית יתום חיפשת לחם ומים בשביל לחיות, הוא גדל כך ולכן הבין כל נפש שהתמודד עם מציאות החיים ועשה למענם

הישרות שלו היתה מיוחדת במינה, הוא לא היה מסוגל לעשות דבר שחורג מן הדרך הישרה, זה גם היה סוד הצלחתו, נתנו בו אימון בכל נושא כי ידעו כי מדובר באדם ישר מזן נדיר

הוא נפטר צעיר יחסית בן 55, הוא ישב במשרד ביום ראשון בערב אור לכ"ז אלול קיבל אנשים שבאו לבקש עזרה בעיריה ותוך כדי שישב מולו אדם שדיבר על בעיותיו הוא לקה בלבו והחזיר את נשמתו לבוראו במקום, ותוך שלש שעות מאז שזה קרה כבר היתה הלווייתו בירושלים, הוא נטמן בהר הזיתים

ת.נ.צ.ב.ה

חיים שאולזון