ישנו פתגם שאומר:
'בדיחה היא חצי אמת', וזה נכון, כי בדיחה משקפת את האמת באופן יותר קיצוני עד כדי
גיחוך.
ידועה הבדיחה על
גוי אמריקאי שנקלע לבית כנסת בתשעה באב וראה את הקהל יושב על הארץ ובוכה, שאל האורח:
מה קרה? סיפרו לו כי הבית הגדול והמפואר שלנו עלה באש ונשרף. שואל הגוי בתמיהה:
ולא היה לכם ביטוח?
הבדיחה יש בה אמת,
היה לנו ביטוח! הובטחנו על בית המקדש השלישי שנזכה בקרוב, הובטחנו בשבועה מאת השי"ת
'לא מאסתים ולא געלתים לכלותם' (וכל כפל לאוים נחשב שבועה), ואכן, ניסי ניסים,
למרות כל טלטולי הגלויות והאינקויזיציה וגזירות השמד והשואה וכו' עם ישראל חי וקים
פורח ומלבלב.
ובכל זאת: כל המתאבל
על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ויש על מה להתאבל, לא צריך ללכת לכותל המערבי כדי
לראות את חורבן ירושלים, די לעבור בשכונת מאה שערים ולראות על הקירות את המודעות
המרשיעות, איך שמשמיצים אנשים בלי שום קונטרול, מכניסים את כל הראש איך להציק
לזולת.
אפשר להיות אנטי
ציוני מובהק, ועדיין הלב מתפלץ לראות חייל המוסר נפשו למען ארצנו הקדושה ומתנפלים
עליו בזעקות וגידופים, הלא גיהנם כלה והם אינם כלים, אותם סיקריקים ממשיכי דרכם של
הסיקריקים מימי חורבן בית המקדש כמסופר בפרק הנזקין במס' גיטין שהסיקריקים ביקשו
לדקור את רבי יוחנן בן זכאי, כאז כן היום, אין להם שום כבוד ורספקט לגדולי ישראל
והכל על פי הבנתם והשגותיהם ב'לשם שמים'.
נחמתינו: סופם קרוב,
בבוא משיח צדקנו יתנדפו, אין לי צל של ספר כי כהנדוף העשן וכקש בפני האש יהיו, כפי שמתנבא הנביא על
אחרית הימים: 'והיו כל עושי רשעה קש ובית יוסף להבה וליהט אותם היום הבא...' ועל
זה מתפללים אנו, 'וכל הרשעה כולה כעשן תכלה'.
וזה לעומת זה עשה
האלוקים, לעומת רשעות הרשעים יש לברך על מעשי הצדיקים הפשוטים שבעמנו.
מעשה שאירע זה עתה
שסיפר לי אחי הרב יעקב לייב קלצקין שליט"א, ואספר אותו מכלי ראשון:
מידי שנה משמש אני
כבעל תפילה בימים הנוראים בבית כנסת מסויים, אשר כמה עשרות יהודים מתפללים שם,
ולכמה מתוכם יש חזקות על הכיבודים, הגבאי אמנם מוכר את הכיבודים כמנהג ישראל בהרבה
מקומות, אך המתפללים מכבדים זה את זה, ומי שיש לו קביעות על כיבוד מסויים לא יעלו
המתפללים את המחיר מעבר ליכולתו של הקבוע.
בשנה שעברה ביום
הכיפורים לקראת נעילה ראיתי שבית הכנסת כמרקחה, ביררתי הענין, והבנתי כי המתפלל
שקונה מידי שנה את פתיחת הארון לנעילה, איחר השנה בדקות ספורות והגבאי מכר את
הפתיחה למאן דהו מהמתפללים.
אותו קבוע נפגע
קשות, לדעתו עשו לו מחטף, כי כל שנה מתמהמהים עם המכירה והפעם זה נעשה מהר מידי,
וכדרכה של מחלוקת הפכו להיות 2 צדדים, אלו מצדדים לצדקת הגבאי, ואלו טוענים כי זה
לא הוגן והגבאי תמיד מחכה לו להזדמנות 'לסדר' אותו וכו'.
כמה מתפללים ניסו
לבקש ממי שקנה את ה'פתיחה' לוותר למוחזק, אך הלה טען כי יש ענין גדול בזה ואין על
מה לדבר, כעת המוחזק כבר היה בטוח שהגבאי ביחד עם אותו קונה עשו קנוניה ביניהם לנשל
אותו מה'פתיחה' ותהום העיר, אותו מוחזק שנעלב עד עמקי נשמתו יצא מבית הכנסת בחרי
אף והלך לבית כנסת אחר להתפלל תפילת נעילה.
במוצאי החג אחר
שבירת הצום וקידוש לבנה, ביררתי את כתובתו של הנעלב, והתחלתי לדבר אל ליבו כי ודאי
הצער שעבר היום יזקף לזכותו ויחתם לשנה טובה וכו'.
הסביר לי אותו
יהודי בכאב כי יש לו בביתו 2 בחורים מעוכבי זיווג המתקרבים לגיל שלושים וכיון שפתיחה
לנעילה היא עת רצות הנעלה בשנה, לכן כ"כ כאב לו על שנטלו ממנו את הזכות הזאת
כי רצה לפעול ישועה עבורם, וראה נא מה עוללו לי, רטן הנ"ל.
אמרתי לו: ראה נא ראה, כי עברת
ניסיון קשה וסבורני כי אם תעמוד בנסיון זה, דוקא עי"כ תוכל לפעול ישועה
לבניך, וסיפרתי לו כמה סיפורים ידועים על אנשים שהבליגו בעת שפגעו בהם ועי"כ
פעלו ישועה, חתמתי דבריי ואמרתי לו: אין לי ספק כי אם תנקה את ליבך שלא יהיה לך
שום כעס וטרוניא לא על הגבאי ולא על הקונה ותאמר בפה מלא מעומק הלב שאתה מוחל להם,
אזי יהיה לבניך ישועה בזאת השנה.
שאל האיש: איך אמחל להם אם
כ"כ פגעו בי? עניתי לו: וכי מה לא עושים בשביל 2 בנים התקועים בבית ומצפים
לישועה.
חדרו הדברים לליבו,
התנער האיש וקם ממקומו, הוציא בקבוק משקה, הביא 2 כוסיות ושתינו לחיים, והאיש הכריז כי הוא
מוחל לשניהם מחילה גמורה ואף אמר לי כי הוא ממנה אותי לשליח למסור להם כי מחל להם
מחילה גמורה ושימחלו לו על שכעס עליהם ושלום על ישראל, חזרתי לביתי ושכחתי מכל
האירוע.
לפני שבועות מספר
התקשר אלי הגבאי להזמין אותי גם השנה כבעל תפילה, בתוך הדברים נזכרתי ממה שאירע
בשנה שעברה ב'פתיחה', שאלתי את הגבאי: מה שלום פלוני אלמוני (המוחזק הנ"ל),
ענה הגבאי: הוא 'בעננים', מה כוונתך? שאלתי, תוך כדי שאני מקבל צמרמורת בגווי
ומייחל לשמוע מה שאני חושב.
והגבאי מספר:
ב"ה השמחה רבתה בביתו, בחורף הוא חיתן את בנו בן ה-30,
והקיץ את בנו השני, ממש פלאי פלאים.הכותב הוא בעל מחבר של 'מעדני הפרשה'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.