ותען
להם מרים: צריך להבין, מהו "ותען להם", איזו שאלה הייתה כאן מצד הנשים
שעליה ענתה מרים? ועוד יש להבין , מכיוון שדבריה היו מכוונים כלפי הנשים ,
צריך היה לכתוב ותען "להן" שהוא לשון נקבה ולא "להם" שהוא לשון זכר? וביאר
בספר "ילקוט מאמרים" בשמו של הרב ישעיה חשין זצ"ל, שאכן הייתה כאן שאלה
ותשובה, שהרי תכלית יציאת מצרים הייתה לקבל את התורה בהר סיני, וכאשר הציעה
מרים לנשות ישראל לצאת בתופים ובמחולות, תמהו הנשים, מאחר שפטורות הן
מתלמוד תורה, מה להן לצאת במחול על היציאה ממצרים שעיקרה לצועדים לקראת מתן
תורה. "ותען להם מרים" , ענתה להן מרים, צאינה וראינה בנות ישראל "סוס
ורכבו רמה בים", לא רק את הרוכבים השליך ה' לים, כי אם גם את סוסיהם.
במה,איפוא, חטאו הסוסים, שהשליכם ה' לים? אלא משום שסייעו בידי רוכביהם
לרדוף אחרי בני ישראל, טבעו גם הם. ואם במידת פורענות נענשים גם המסייעים,
מידה טובה שהיא מרובה ממידת פורענות , על אחת כמה וכמה, שמרובה שכרם של
המסייעים. אמרה להם מרים, אתן המסייעות לבעליכן בלימוד התורה, שכרכן מרובה
כשכר בעליכן, ונחשבות אתן בזה כמו הזכרים, ולכן אמרה "להם" , על מה שאתן
עוזרות להם, כדאיות הנכן לצאת במחול על יציאת מצרים, וקריעת ים סוף.
אם
שמוע תשמע...כי אני ה' רפאיך :ל"חפץ חיים" נודע שבוועידה של רופאים
יהודים, שעמדה להתקיים בווילנא, מתכננים להעלות על סדר היום דיון, כיצד
לכפות על הישיבות הסדרים מיוחדים , בשם הבריאות וההיגיינה, ולהגביל את מספר
התלמידים וכך גם את שעות הלימוד וכיו"ב. הקדים החפץ חיים ושלח מכתב ברכה
ליוש ראש הוועידה, העסקן הווילנאי הנודע, ד"ר שאבאד, וכך כתב במכתב: כבוד
ידידי החכם הרופא מר צמח שאבאד נ"י, אחר דרישת שלומו הטוב. כאשר שמעתי
שבקרוב תתקיים אספת הרופאים, וכבודו הוא היוש ראש, הנני שולח ברכתי אליכם
שרופא חולי עמו ישראל ישלח לכם עזרתו וברכתו ממרום. היות ששמעתי שמצב
הישיבות מדאיג אתכם, רציתי ליידע אתכם, שברוך השם הישיבות עומדות על בסיס
נכון וקיים. התלמידים מקבלים את כל הצטרכותם ומספקים להם ארוחותיהם ג'
פעמים בכל יום, ומטיילים שתי שעות, והבחורים הם בריאים ושלמים. וודאי תהיה
לכם כל זה לשמחה גדולה. ממני ידידו המוקירו ומכבדו כערכו הנשגב.[חתימה]
נ.ב. רציתי להזכיר לכבודו, שכתוב בתורה "כל הנוגע בהר מות יומת". אם בהר
כך, הנוגע בתורה עצמה לא כל שכן !!!
באחת
מערי ליטא נערכה מגבית בראשותו של החפץ חיים ,לשם הקמת בית חולים יהודי.
כל אחד מהגבירים התחייב לתרומה נכבדה. במהלך האירוע נכנסו לאולם כמה
מבחורי הישיבה המקומית והללו נתכבדו בכבוד גדול. נעלבו הגבירים וקבלו:
אנחנו תורמים כסף רב ובכל זאת את בני הישיבות מכבדים יותר מאשר אותנו. השיב
להם החפץ חיים, כל אחד מהם תרם 50 מיטות !!! ואילו התורמים בערב הנכבד הזה
לא התקרבו לסך הזה. שאלו הגבירים: 50 מיטות? הייתכן? כן, השיב להם החפץ
חיים. הם תורמים 50 מיטות שלא יבואו לעולם...כל אחד, על ידי לימוד התורה
מונע מחמישים איש לחלות.התורה מגנא ומצלא.
שבת שלום ותפילה לגאולה קרובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.