'תשאלו לרופאים אם אני בדעת' - משא הרב שך מילה במילה מהטייפ לפני ששופץ וצונזר ע"י יתד בכנס הארצי של "תודעה", בנייני האומה, ירושלים אור ליום ב' כ"ז אדר א' תשנ"ב

כבוד מרנן ורבנן, ברשות הרבנים הגאונים, ראשי-הישיבות, שהתאספו כאן, לכבוד התורה, לחיזוק התורה ויראת-שמים.
כבדוני להגיד כמה מילים. האמת, רבותי, שנבצר ממני להאריך בדברים במקום שצריכים להאריך. לפני כמה ימים דיברתי ואני בעוד כמה ימים, אני צריך לדבר בישיבה שאני מחוייב לדבר בה בעניינים שנוגע לישיבה. אבל אין מסרבים, קשה לסרב ואני מוכרח. אם הרבנים הגאונים התרצו לבוא לכאן, סימן שכולם עמדו על הצורך שצריכים, שנחוץ לדבר ענינים זה. ואני אדבר באמת רק בקצרה, בטוב, לתת ברכה ולהגיד איזה מילים.
ואני רוצה להגיד. אל תחשוב, אף אחד, יהיה מי שיהיה, אפילו איש הפשוט ביותר, שמה אני יכול לעזור בזה? מה שייך לי ענין זה? זה לא שלי. אני עושה שלי. אני לא מחלל שבת. אני לא עובר עבירות. אבל מה אני צריך להשתתף בעניין זה. כך אדם חושב והרבה חושבים ככה.
בוודאי, מי שהוא שקדן גדול, מי שלומד ולא נותן מזמנו לשום דבר, בוודאי ובוודאי שיוצא בזה, בתורה. אבל לדאבוננו הרבים, אחים יקרים, אתם בעצמכם יודעים, כשאדם, ערב-שבת, או באמצע היום, באמצע השבת, כשאדם גומר עבודה שלו והולך בבית, מה הולך? מה מטען מביא איתו בבית?
ה"מעריב", ה"ידיעות-אחרונות", ה"פנים-אל-פנים", ה"ערב-שבת", כל שמוץ שיש בעולם מביא איתו. כל לכלוך מה שיש בעולם. כך זהו המזון הרוחני מה שיש לאדם. המזון הרוחני מה שיש היום.
אני לא מפחד להגיד ככה. אדם בבני-ברק, עיר הקודש, עיר הישיבות, אדם, תצא מבית לבית ותמצא שם, מה תמצא שם? "ידיעות-אחרונות", "מעריב", "פנים-אל-פנים", "לאשה" - איזה שם שיש. מה כתוב שם? כל הלכלוך שאסור להחזיק ביד אפילו! אסור להחזיק ביד! צריכים, שאדם עובר בקיוסק, צריך לומר אוף! פה! צריך להגיד. יהודי אסור למכור את זה. מה כתוב בזה? מה כתוב יותר מזה! מה, מה אומר יותר מזה, מה שיש. מה הוא שומע... מה רואה... קשה לי. 

שתדעו כך, אני מוכרח להגיד לכם רבותי. אני הרי מעט ברחוב. אני יושב אוהל. לא הולך ברחוב. אבל אני שומע מדברים. אתם יודעים יותר מה שנמצא ברחוב כמו אני. אתם יוצאים. אני מוכרח לבכות. הוא יוצא בשבת לרחוב. יוצא בדיזינגוף, יוצא ב... יוצא החוצה בירושלים ברחוב יפו, יוצא בבני-ברק לרחוב, הולכים בחורים עם בחורות. בשבת נוסעים בדיוק כמו שזה היה חול. אני שואל אתכם - זוהי שבת? זהו ענין של שבת? שבת מלכה לא היה ככה.
(מכאן חזר לדבר בעברית)
מי שלא לומד, מי שלא נותן... לא לומד, לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא שומר טהרת המשפחה, לא אוכל כשרות, שום דבר! הוא יודע רק הוא והבחורה שלו! הולך כל היום, הולך ומטייל, ביום ובלילה, הבחורה שלו.
(חזר שוב לאידיש)
אני הייתי צריך לומר, אני שמעתי, אני יודע, אני לא רוצה לדבר. אני שמעתי שאפילו כאן בבני ברק, זו הרי עיר יהודית, מעט מאוד צמים ביום כיפור. כמה מקוואות כבר היו בתל-אביב? בודדות, עכשיו כבר נהיה יותר בחסד...
קשה לי לדבר. מה רואה... מה... פעם, פעם, פעם, אני הייתי גם ילד. מה פעם היה. אתם כולכם הייתם ילדים, מה ראיתם אתם בבית? בבית אתם ראיתם - הגיע אבא, בא מבית-הכנסת ושר שלום עליכם, מלאכי השרת ליוו אותו. ישב בבית, יושב על-יד השולחן, הוא היה המלך ואשתו היה המלכה, הילדים ישבו על-יד השלחן. ושרים זמירות. שואל מה למדת? מה למדת? ואומר.
עכשיו? עכשיו מה הילד מספר לו? מי שלומד בכיתה בבית-יעקב, מי שלומד ב"חדר" מספר לו מה שהרבי מספר לו. הרבי מספר לו מה שכתוב בפרשה חומש. אבל בחדר עכשיו? בבית-הספר? מה הילד מספר לו? מה שראה בטלביזיה. מה ש... אין לי כח. אין לי כח לדבר. אין לי כח.
כל יהודי, היהודי הפשוט, היה בשבת הוא ילבש את הבגד, לא הלוקסוס בגד, בגד פשוט, אשתו... רק נקי, בגד פשוט, נקי, הלך לבית הכנסת שמח. כמה הרוויח. לא היה לוקסוס בבית, לא היה... מה אעשה, מה אעשה, לא הייתי מוכן... אני לא מאשים אתכם, אני מאשים את עצמי. מה אני אשם... פתאום בא זקן לבן, אבל אני לא מאשים בזה. אני לא אשם בזה. אני לא הייתי צריך לדבר במקום שיש גדולי גדולים. אני הייתי צריך לדבר כאן? למה הגדולים האלו לא ידברו? הדיוט קופץ בראש. אני מוכרח לדבר - הדיוט קופץ בראש. יש לי זקן לבן, לכן אומרים לי לדבר.
אבל אני, אבל אתם, תשימו לב, כל יהודי צריך לתקן הבית שלו, לתקן הבית שלו לתקן גם הרבים, שהבית שלך יהיה טהור, השכן יהיה גם יראה. הבית שלך יותר טוב, הילד שלך טוב, ילד שלך לא מדבר מה שנאמר בטלביזיה. ככה לא מדבר עיתונים. אינני יכול, אינני יכול לדבר, אינני יכול לדבר...
מה אעשה? רק לדעת צריך לדעת. זה אומר לכם בקצרה. זה אומר לכם. זה אני יכול לומר לכם באמת. אני חושב שהרבנים האלה הגאונים האלה, כולם יכולים לאשר מה שאני אומר. אין דבר אחר! אין! אין דבר אחר! התורה כוללת כל החכמות. הם - גנב, גזלן, רוצחים! תורה, תורה אומרת, מלמדת המדות הכי טובים. התורה מרמזת על המדות הכי טוב. אין דבר יותר.
(מכאן עבר לדבר באידיש, ולהלן תרגום מדוייק)
תראה, תמצאו כמה, איזה, איזה חידוש, איזה מה שרעדו מזה - המלה חב"ד. מזכירים מלה תורה?! חב"ד מזכירים מלה תורה?! אני עוד לא שמעתי שלובביץ' יאמרו מלה תורה. שילמדו תורה.
(חזר לעברית)
התוועדות! אתם יודעים? אתם יודעים מה זו התוועדות? אני לא יודע מה זה התוועדות. אתה יודע בעברית איך אפשר לתרגם מה זו התוועדות.
(חזרה לאידיש)
עם-הארצים! כופרים בעיקר! כופרים בעיקר הם! אצל אף אחד מהם אין את המלה תורה. לא מזכירים משניות. שמעתם שייצאו פעם בקריאה ללמוד כל יום משניות? מזכירים מלה ממשניות? לא מזכירים מלה לא ממשניות, לא שום דבר לא! לא משניות, לא גמרא, לא חומש, רק - המעשה הוא העיקר! אנחנו יודעים שתורה זה העיקר! תורה... אני הייתי... אני... התורה, התורה חודרת לנשמה של האדם אל תוך תוכו.
אני אראה לכם... אתם לא צריכים להתפעל. תשמעו, נח. כתוב בחומש שנמשך לו התיבה,
(חזרה לעברית)
רצה לבנות את התיבה מאה ועשרים שנה. מאה עשרים ושבע שנים. מאה ועשרים שנה בנה את התיבה. נח בנה את התבה עשרים ושבע שנים. והגמרא אומרת למה בנה ככה? הוא בנה עשרים ושבע שנים. מפני מפני שהעולם באו ואמרו, זקן! אני, כך כתוב בגמרא, זקן זקן! למה אתה בונה תיבה? אומר, יהיה מבול ואני צריך שכולם יטבעו, ואני בונה תיבה, שעל-ידי התיבה אני ניצול, הקב"ה אומר שאני ניצול. התחילו לבזות אותו, שוטה שבעולם, אמרו - אתה עם התיבה תינצל? בקיצור, בקיצור, הוא בנה את התיבה.
אבל אנחנו רואים, עד כמה היה איש אמונה, התורה אומרת, נח איש צדיק חסיד, צדיק חסיד היה בדורותיו. התורה מעידה עליו שהוא איש צדיק חסיד. כן, צריכים לדבר יותר, התורה בעצמה אומרת שהוא היה איש צדיק. אחר-כך, אחר-כך כתוב בנביאים, בישעיה, כתוב כי מי נח אשר נשבעתי שלא אביא. התורה, הנביא אומר, מוכיח את הדור שאני נשבעתי שאני לא אביא את מי נח. אומר רש"י מה זה מי נח? התורה קראו את המבול מי נח, מפני שעל-ידי נח בא המבול לעולם. מפני שלא התפלל. לא התפלל על דורו שיעשו תשובה. אם כך קורה זה, לו היה מתפלל היה התורה, היה הקב"ה מרחם, שלא יביא את המבול. ממילא והוא לא התפלל, קוראים על שמו, כמו שהוא הביא את המבול.
הוא, הוא, הוא עבד מאה ועשרים ושבע שנים כדי שיחזרו בתשובה, כדי שהם יתפללו, כדי שלא יהיה המבול. ואחר-כך כשלא התפללו, הוא נענש על שלא התפלל. איך זה, זה סתירה? אלא הפשט הוא ככה. התורה יורדת לתוך תוכו של אדם. יש בזה נגיעה, יש בזה נקודה, מה שלא גמר, מה שהתפלל, מה שעושה. מאה עשרים שנה טרח ובנה נח, בנה את התבה כדי שלא יהיה מבול, היה צדיק, אבל יש בזה נקודה, נקודה אחת, היה מה? שלא גמר להתפלל.
זאת אומרת, נכלל באדם, כל-כך אדם, אדם כל-כך, מחשבות של אדם כל-כך עמוק, שאמנם אדם לא יכול לראות את זה, הקב"ה רואה את עומק עומק של אדם. יכול בעודו עושה מצווה ועושה באותו מעשה עבירה. אתם שומעים מה שאני אומר או לא? באותו מעשה שהוא בנה מאה עשרים שנה כדי שיתפלל, יתפלל, כדי שכולם לא ישללו, שלא יהיה מבול, ובאותו ובאותו דבר היה צריך, היה עוד חסר בו. הוא היה צריך להתפלל מפני שאדם, כל אדם יש לו כוחות גדולים, עמוקים, עמוקות עמוקות, אפילו הפשוט שבפשוט. כי כל אדם יכול לפעול למען השם ותורתו.
כשאתם תצאו מהכינוס הזה, כולכם, לא באלימות! אני אומר לכם - לא באלימות חלילה! רק בנחת. לעשות מעשה, מעשה לטובת התורה והיראה. זאת אומרת כל אחד יקבל על עצמו לשלוח את הילדים שלו רק ב"חדר" כשר. הספרדים ישלחו ל"חדר" שלהם, האשכנזים ישלחו ל"חדר" שלהם, הבנות בחינוך-עצמאי, בבית-יעקב, איפשהו, אבל לא באלימות! רק ב"ה, יש "חדר" שהספרדים לומדים על טהרת הקודש. ומכאן לא ליקח, לא לקנות העיתונים ולא להחזיק בבית טלביזיה. זה כמו שאתם אוכלים חזיר! אתם לא קונים טלביזיה. אם יש לכם טלביזיה, תזרוק אותו לחוץ! כמו שאם יש לכם חזיר, תזרוק אותו! כך תזרוק את החזיר, כך הטלביזיה.
אתם שומעים מה שאני אומר? תזכרו מה שאני אומר לכם. תזכרו מה שאני אומר לכם. כשהיה כנס, מה שתחשבו עלי תחשבו, תחשבו שאני בטלן, אני לא יודע. אבל האמת, מוכרח אני להגיד. תשאלו לרבנים שעומדים כאן, שיושבים, אם אני בדעה או שאני חולה. תשאלו לרופא, אפשר שאני יוצא מדעתי, אפשר שאני יוצא מדעתי. תשאלו לרופא אם אני בדעת או לא. אבל אם אני בדעת, אני מוכרח לומר ככה.
חברים, חברים ספרדים, אתם כולכם אמנם ספרדים, תשמעו מה שאני אומר לכם. לא לנגוע בעיתונים החילונים, זה טרייף! לא לקנות! ממילא מוכרחים יהיו להתבטל. אם לא יהיה מי שיקנה, מוכרחים, מוכרחים לפשוט את הרגל.
אתם, אתם ה' יעזור לכם, שאתם תצליjו בכל הענינים. אתם, יהיה לכם נחת מהילדים, מהמשפחה, תצליחו במעשה ידיכם במה שאתם תעשו. בכל ענינים תצליחו, ה' יעזור. זה ברכתי מה שאני אומר.
ואני חושב שזה אני לא אומר מדעתי, אני, כל הרבנים הגאונים כולם, אני אומר לך בשליחות של כל הרבנים, של כל הרבנים, של הראשי-ישיבות, כולם מסכימים למה שאני אומר. אני נותן ברכה, ה' יעזור לכם.
ואם ירצה ה', כשיבוא יום של הבחירות, כולם כאחד תצביעו בעד הרשימה של החרדים. לא לשמוע לשום דבר! כל ה'גליקען' שיגידו לכם. אנחנו נעשה 'גליקלעך' - הכל שקר וכזב! אתם תשמעו מה שהתורה אומר. אם בחוקותי תלכו, יהיה טוב, ואם לא - חלילה. תהיו בריאים