מאת צאנזער
מרן האדמו"ר מצאנז נשא השבוע נאום חיזוק
חריף בפני מאות אברכי כוללים של צאנז ותורמי הכולל, במעמד חלוקת תעודות
לקבוצה נבחרת שנבחנה על כל הש"ס ועל ארבעת חלקי שולחן ערוך.
"כאן
בארץ ישראל" אמר הרבי, "חיים בניסים. אנו חיים רק בזכות התורה שיש כאן.
רבבות יגעים בתורה מתוך הדחק ולנגד כל ה"דואגים" לעתיד שלנו מה יהיה? כולם
יישארו בכוללים וכדומה...? יש לשנן שוב ושוב כי דרכנו היא להישאר דבוק
בתורה. שאיפת כל ילד ובחור ואברך צריכה להיות לגדול לתלמיד חכם וגדול
בתורה. על כך צריך להיות מושתת הבית. כשהאבא יושב ולומד בכולל הוא המלך
בבית. קרובי משפחת האברך שהם בעלי יכולת עליהם לשמוח בו ולתמוך בו ולסייע
לו להישאר על ברכי התורה".
"שקר
או טעות היא אלו שאומרים שהלימוד גם לאחר החתונה היא רק שיטת גדולי
הליטאים" זעק האדמו"ר, "עיקר החסידות היא תורה. גם פעם היו חבורות או
'יושבים' אצל האדמורי"ם, שישבו בביהמ"ד. הבעש"ט לא בא למעט אלא לרבות שגם
כשהאדם לא זכה להיות בביהמ"ד וללמוד, יכול להיות יר"ש ולקיים מצות כהלכה אך
ודאי שעיקר שבעיקרים הוא לשאוף שיוכל להישאר ללמוד.
"גם
כשהאברך לא מצליח לשבת ללמוד לעולם בכולל מסיבות פרנסה וכדו' יש לו לשמוח
עם השנים שזכה לשבת בכולל. אינו דומה למי שיוצא לעסקיו אחרי כמה שנים טובות
של יגיעה בתורה למי שכבר בגיל צעיר עוזב את היכלי התורה.. זה היה שיטתו
שאבי זי"ע החדיר בנו וזאת היא נחלתינו. וכשאני רואה כאן את מאות האברכים
שלנו היגעים בתורה ויר"ש מתוך הדחק ואת הנבחנים על ש"ס ופוסקים אני נותן
שבח והודי' להשי"ת שהגיענו לזמן הזה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.