מי שמכיר את הנפשות הפועלות יודע, כי אם
מילצ׳ן חילק סיגרים ושמפניות לנתניהו, אז לידידו הטוב מכולם ומושא הערצתו -
שמעון פרס, הוא חילק בניינים ומפעלים ליצור סיגרים ושמפניות. כידוע במדינת
ישראל אסור היה לצער את שמעון, לכן הוא מעולם לא נחקר על עושרו הרב בכל
שישים שנותיו הציבוריות. אך שוו בנפשכם שאיזה תמים היה בכל זאת מעיד במשטרה
על המתנות שקיבל פרס ממילצ׳ן, האם גם אז היינו צופים במפכ״ל - הכיפה
הסרוגה - אלשיך רץ ומשוויץ לתקשורת, בטון סמרטוטי ונרגש: כבר יש לנו ראיות!
עוד תראו שאני בסדר גמור!...? משל למה הדבר דומה? למזרחניק זקן אשמאי
שנתקל
בבני ברק בבחורי ישיבה מעשנים, מיד הוא ניגש לגעור בקבוצה בחמת זעם על
העוול והחוצפה להזיק לבריאות של עצמם.. למחרת כשאותו מזרחניק נקלע בסמוך
לאוניברסיטת ת״א בקבוצת סטודנטים מעשנים, הוא מחייך לעצמו בהתפעלות; אה,
הצעירים של היום! אסרטיבים, דעתנים, עושים מה שהם רוצים.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.