על קנאתו ושנאתו של הראש״ל הרב מטעם

מאת הרב חיים אמסלם

למי שמצוי בספריו שזב כרגיל העתק הדבק מספרי אביו, אתן דוגמא איך הוא ״מצנזר״ גם את אביו . לדוגמא בספר ״ילקוט יוסף״ [כשמו כן הוא כולו מועתק ומלוקט מספרי אביו כרגיל] על הלכות פסח כרך א בעמוד קלז העתיק כל דברי אביו מילה במילה שנמצאים בספר חזון עובדיה [עמוד תנ״ז-תנ״ח] בענין אם אפשר לברך ברכת האילנות על אילן אחד... והכל לקוח מאבא שלו, זה בסדר הרי כל הכרכים זה השיטה שלו.

אולם כשהגיע לקטע שם שאבא שלו כתב בשם ״הרה״ג מאיר מזוז (הנאמ״ן)  שכן הסכים, ושכן מתפרסם בקובץ אחד בשם  הגרש״ז אוירבך״. זה כבר היה מעל כוחותיו ושנאתו התהומית של האיש הזה. ואז הוא דילג ושינה וכתב בלי בושה לצנזר את דברי אבא שלו , שבלעדיו הוא היה היום ראש ישיבה עלובה ובינונית, 

אין לאיש מעצורים ובושה.

ארורה הפוליטיקה שממליכה מי שאינם מתאימים לתפקידים תורניים.