חיפה, בירת הצפון אם תרצו, מזוהה עם לא מעט דברים. אך למעט
פעילות של מרכז חסידי סערט - ויז'ניץ, הפועל בעיר על הכרמל מזה עשרות שנים,
נדמה כי בכל הנוגע לחיי היהדות השוטפים בעיר, אפשר היה לצפות לקצת יותר,
לבטח מעיר השלישית בגודלה בארץ. אך דווקא בעיר המזוהה בתודעה החברתית עם
החילון, בה השמאל גובר על הימין באופן קבוע, הדי המהפכה עולים הכי גבוה
וצלצולי הגאולה נשמעים הכי חזק...
"הכרנו אחד את השני באקראי, בבתי-כנסת בהם
היינו מתפללים. אתה יודע, ברסלבער מזהה ברסלבער בקלות", מתחיל לספר לי
יעקב, אחד ממקימי "בית רבנו" בחיפה. "ניגשנו אחד לשני, תוך כדי הכרנו,
והתחלנו לקיים פגישה שבועית. דיברנו, למדנו קצת בספרי רבנו. עוד אחד הצטרף
ועוד אחד. לאט לאט התגבשנו לחבורה. נסענו יחד לאומן. סוג של חיי קהילה, רק
בקטן".
כששאלתי את יעקב איך נולד "בית רבנו" הלכה
למעשה, הוא ענה "בניסי נסים" וכשביקשתי מהיהודי המתוק הזה לפרט קצת יותר,
הוא סיפק לי תשובה שגרמה לי שוב, בפעם המי יודע כמה, להבין באמת כמה כוח
ועוצמה יש בפשטות.
"האסימון ירד ממש בשנה שעברה. לקראת ההילולא של רבי נתן
זיע"א שכרנו בית-כנסת קטן בשכונה. כשהגענו למקום הופתענו לגלות כ-50 איש
שבאו לציין את ההילולא איתנו. בעקבות כך, החלטנו להתארגן לקהילה של ממש.
נדדנו ממקום למקום, אך הקפדנו להפגש ולקיים דיבוק חברים. פעם לימוד, סעודות
"מלווה מלכה", בקיצור לאט לאט התגבשנו והפכנו לחבורה, אך הפעם גם לסוג של
קהילה. הדבר הראשון עליו החלטנו זה שחייבים להקים מקום משלנו. משכן שיהפוך
למענה ראוי עבור כל ברסלבער בשכונת נווה-שאנן בחיפה".
"משכן קבע שווה לא מעט כסף" זרקתי בעדינות
ליעקב. "כן. אתה צודק. שווה כסף ולא מעט, ואילו אנחנו אנשים פשוטים. ערב
אחד ישבנו וחישבנו כמה כל אחד מאיתנו יכול לתת מכיסו לטובת הפרוייקט. ככה,
בשיא התמימות. כשחיפשנו לשכור איזה חדר באמצעים שעמדו לרשותנו, פנה אלינו
יהודי נחמד וסיפר כי הוא מחזיק ברשותו בית-כנסת נטוש בשכונת "חליסה", שכונה
שפעם הייתה מעורבת, אך כיום היא שכונה ערבית לכל דבר. הוא הסכים לקחת על
עצמו את כל ההוצאות השוטפות רק כדי שנפעיל את המקום ונחיה את בית-הכנסת
שעמד נטוש".
"הזדמנות פז" אמרתי ליעקב, "באמת ניסי נסים".
אך יעקב מיהר לצנן את ההתלהבות מצדו השני של הטלפון. "השכונה הזו היא מאוד
רחוקה מהשכונה שלנו (נווה-שאנן). יכולנו להגיע לשם רק ברכבים. בשבת לא
הייתה שום אפשרות להגיע לשם. המרחק גם הרחיק אנשים ולכן החלטנו להוריד את
האופציה הזו מהפרק".
"באחד הפגישות שלנו, עת הנושא עלה שוב, מישהו מהחבר'ה שלנו
סיפר שבדיוק ליד מקום מגוריו מפנים דירת סטודיו גדולה. החלטנו לבדוק את
השטח וכבר יום למחרת סגרנו חוזה מול בעל הנכס".
"נכנסנו למקום רק עם שני מדפים של ספרי ברסלב.
"בית רבנו" של היום היה אז חלל ריק", ממשיך יעקב. " לא שולחנות, לא
כיסאות, כלום. ממש כמו שאתה שומע".
ובכל זאת הצלחתם.
" אנשים טובים ששמעו על המקום תרמו. אחד הביא סידורים, אחד
כיסאות, אחד שולחנות. יש בינינו חשמלאי, אז הוא קנה כמה פלורוסנטים והתקין
תאורה. הצלחנו גם להשיג תרומה של שני ספרי תורה מבית-כנסת גדול בי-ם. ככה
למעשה נולד "בית רבנו" בשכונת נווה-שאנן בחיפה".
יש מישהו שמסייע לכם?
לא. אף גוף ואף עמותה. אנחנו לא קשורים לאף זרם בברסלב. יהודים פשוטים ותמימים. הכל יוצא מכיסנו. שכירות, מים, חשמל. הכל".
מה תרצה לומר לסיום?
"אנחנו מודים לאתר "אומן שלום" על החשיפה. אם
בעקבות החשיפה מישהו ירצה להרים את הכפפה ולסייע לנו, בוודאי תבוא עליו
הברכה. והכי חשוב זה שתושבי שכונת נווה-שאנן וחיפה שרוצים לטעום את הטעם
המתוק של רבנו, כל אחד כפי רצונו ודרגתו, ידעו שמהיום יש להם כתובת ובית
חם".
"בית רבנו" שכונת נווה-שאנן חיפה
רחוב הגליל 47 - לפרטים על מועדי התפילות ולמידע נוסף! ניתן להתקשר לטל': 052-8649039 (תומר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.