הכל התחיל משיחת
טלפון ביום בהיר, התקשר בחור נחמד שהציג את עצמו מישיבת חב"ד בצפת ושאל אם
רשמנו כבר את מנדי שלנו לקעמפ אורו של משיח? אמרנו לו שעוד לא, ואז הוא התחיל במסע
שכנועים, ולבסוף הצליח, ורשמתי את בני לקעמפ למרות המחיר היקר, מתוך אמונה בדברי
הבחור שזה מה שיהפוך את הבן שלי לחסדי.
עברו כמה שנים והבן
מגיע לגיל של ישיבה קטנה, ואז כמובן אותו חונך צפתי שמלוה את ילדינו, מתקשר וממליץ
לנו בחום שמה שהכי טוב לילד שלנו זה הישיבה הקטנה בצפת, הילד מאוד רצה בעיקר אחרי
שהמדריך שלו מהקעפ שמדבר אתו כל שבוע שטף לו את המוח שרק צפת ושאר המקומות לא
שווים כלום.
הילד סיים שלש שנים ישיבה
קטנה ואז זכה סוף כל סוף להגיע לבית חיינו ישיבת חסידי חב"ד בצפת, כמובן שאז
כבר לא שאלו אותי מה אני אומר, הילד היה אחרי שטיפת מוח של שבע שנים (עוד מהתלמוד
תורה), כך עברו להם שלש שנים של ישיבה גדולה, מנדי שלנו נסע לרבי לקבוצה.
אחרי שנה וחצי של
געגועים שלא ראינו את מנדי (אלא רק דרך הווצאפ והפייסבוק של החברה של צפת), חזר
בשעה טובה ומוצלחת לאה"ק חיכנו לו כל המשפחה בהתרגשות רבה בשדה התעופה, אבל
חוץ מהמשפחה חיכו למנדי שלנו עוד כמה אנשים שלא ידענו עלהם בשדה התעופה, חיילים.
אבל לא חיילי צ"ה, ולא חיילי אורו של משיח, אלא חיילי צה"ל.
אנו מחכים ומחכים
ורואים שכולם יורדים מהמטוס ומנדי שלנו לא יוצא, מנסים לשאול אם משהו ראה בחור עם
כובע וחליפה וכו'? ואז אחד האנשים אומר לנו כן הוא היה בטיסה איתנו והוא מתעכב
במשטרת גבולות עם כמה חיילים.
בסוף מנדי שלנו יצא
אלינו ואנו בהתלהבות עם כל האחים הקטנים שלו קפצנו אליו עם חיבוקים ונשיקות של
חסדים, אבל הפנים שלו לא היו נראים כ"כ שמחות, הבנתי שקורה פה משהו, נגשתי
אליו ושאלתי אותו מנדי מה קורה? למה אתה ככה.
הוא סיפר לי שהצבא
עצר אותו בכניסה ולבסוף שחרר אותו בתנאי שהוא מגיע מחר לבקו"ם בתל השומר.
שאלתי אותו מנדי אבל שניאור ולוי (הילדים של השכנים שלנו מנחל'ה) גם חזרו מקבוצה
ולא לקחו אותם לצבא? ענה לי מנדי, נכון אבא שניאור ולוי למדו בכפר חב"ד ואני
למדתי בצפת. שאלתי מה ההבדל? שנייהם
ישיבות חב"ד? נכון אבא, אבל אצלנו בצפת לפני שנסעתי לקבוצה החתימו אותנו
הנהלת הישיבה שאנחנו מסרים את המעמד שלנו 'תורתו אומנתו' כבן ישיבה, ובכפר
חב"ד לא חתמו על מסמך שכזה, לכן בד"כ הצפתים מגיעים לצבא.
התקשרתי בזעם לראש
הישיבה בצפת לברר איך החתימו את בני על כזה דבר ללא שיחה מקדימה עם ההורים
ע"כ, אך הוא סרב לענות לי וכן שאר הצוות, לא קבלתי תשובות בררות.
לצערי הרב בני התגייס
לצבא, שם כמובן לא בדיוק התעלה ברוחניות, לאחר מכן הלך ללמוד מקצוע (כי בגרות כבר
היה לו מהישיבה הגדולה בצפת), והיום הוא נראה כבעה"ב איש הייטק רחוק מאוד
מענייני חסידישקייט ושליחות.
אחרי כל הזעזוע וההלם
מהנ"ל, התחלתי להתקשר לרבנים ומשפעים חשובים בחב"ד, שוחחתי עם הורים
מאנ"ש שעברו את אותו תהליך לפני, וגיליתי שחלמתי כל השנים לגבי הבן שלי, לא
הבנתי שהקמעפ אורו של משיח זה בסה"כ מכינה לצפת, ללא כל קשור לענייני
חסידישקייט, בישיבה הקטנה והגדולה בצפת בני עשה בגריות, בהוראת ההנהלה, בני קבל
כבר בישיבה עידוד מהצוות להתגייס אחרי קבוצה וכיו"ב.
למעשה כתור הורה תמים
שאיבד ילד ברוחניות, אני קורה מפה לאנ"ש יזהרו מצפת, ואל תעשו את הטעות שאני עשיתי.
ואל תעיזו לרשום ילד למקומות נדחים ללא
פיקוח של רבנים ומשפיעים המבנים בחינוך. בקיצור אל תתנו להם רובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.