מחלל המהפכה חוזר הביתה

מאת תלמיד מרן

רבותי ההיסטוריה חוזרת. שוב אריה דרעי יו"ר ש"ס ושר הפנים, שוב נחשד בשחיתות ברף הגבוה ביותר. הוא שוב טוען לחפותו. שוב יוצאים קבוצת בעלי אינטרסים להגנתו, הוא שוב "זכאי" - אבל הפעם  זה שונה. גם הם מבינים שהמשחק נגמר. הציבור לא קונה יותר את  אחיזת העיניים ששמה "רדיפה", ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט,  שר האוצר לשעבר הירשזון, חיים רמון, ונוספים מצמרת המדינה הרגישו את נחת זרועה של מערכת המשפט הנאבקת בשחיתות ויושבים בכלא, הקשר בינם לבין עדות המזרח, הוא כמו הקשר של דרעי לשקופים - אין קשר.

הייתי בפתח שערי כלא מעשיהו, כאשר "מחלל המהפכה" נכנס מאחורי סורג ובריח. הצטערתי, האמנתי לו, בטחתי בו כמו מאות האלפים שהזילו דימעה לקול בכי בתו דסי "אין לכם לב, אין לכם נשמה-אין כאן אף אחד שיכול להחזיר את אבא שלי?. .. גם את עיני הציפו דמעות של רגש מזרחי שהאמין "הוא זכאי" ו-"אני לא פורררש", האמנתי שהוא עוד יחזור להציל את העולם. אבל אז הנה חזר האבא המושיע, ושוב עבד עלינו בעיניים. ואני שואל "האם אין לדרעי לב? אין לו נשמה? עד כמה אפשר לתעתע בציבור? לא עוד. די, יש גבול לתמימות וההערצה המזויפת, יש גבול להענקת גיבוי מעשי שחיתות של נציג ציבור ובפרט בעל חזות חרדית ואף אחד לא רוקד כאן על הדם שדרעי בעצמו שפך.

ההיסטוריה חוזרת וגם הנזק והגירעון, בפעם הקודמת השאיר דרעי מפלגה שסועה, הרוסה עם גירעון עצום בקופה. רק לרענן את הזיכרון, למי שהספיק לשכוח, ברשת החינוך בלבד עמד הגירעון על סך של מאה וחמישים מליון ש"ח.  תנועת אל המעיין בקריסה, וחובות עצומים, בעיתון יום ליום. (עיתון יומי, הבטיח דרעי. עוד הבטחת סרק של אחרי החגים).

ההיסטוריה לא מרחמת ולעיתים כואבת, עם עובדות קשה להתווכח והיום זה קורה שוב, דרעי משאיר מפלגה שניצל לצורך מחלוקת, פגע ברבנים, חיזק את הרפורמים בכותל, פגע בשמירת השבת, מינה דיינים תוך שיקולים זרים, הפקיר את פניות הציבור ואין קול ואין עונה ומענה והרשימה עוד ארוכה.

המחדל ההיסטורי של דרעי בולט בכל הקשור לכסף, אז והיום. בעוד כיסו הפרטי תופח, הוא משאיר בתנועת ש"ס קופה ריקה ומדולדלת, בתוספת גירעון כספי אדיר (סוף סוף נזכרו בגזברות שס לאן להפנות את האצבע המאשימה וטוב מאוחר מאף פעם), שימו לב שהשימוש של דרעי בשס נעשה לכאורה כבעסק פרטי לטובתו האישית והמשפחתית. על כך יש צו איסור פרסום שיתברר בקרוב.

לאור האמור, דעו. ההיסטוריה לא תשכח לדרעי את מחדליו והיאחזותו שוב בכוח בקרנות המזבח, אנחנו לא נסלח. לא יעזרו מלכחי פינכתו, בעלי אינטרסים ואפילו לא בתו דסי שתבכה בשידור חוזר, או כל לחיצה על כפתור הרגש המזרחי. אמנם, דרעי מקווה לנס שלא יגיע הפעם, אבל המפסידים הגדולים בינתיים זו התנועה החייבת שיקום ההריסות מהיסוד ואנחנו, הציבור שבחר בו.

אנו כתלמידי מרן זצוק"ל, יודעים שלהיות תלמיד של מרן ולשמור על מורשתו זה לא לנפנף בססמאות כגון: "המהפכה חוזרת". אנו, שהערצנו את אריה דרעי  מבינים שאוי לה למהפכה כזאת שהיושר נעדר בה והשקר והשחיתות מנהיגים אותה.

כולנו בטוחים שמרן זצוק"ל שנא שחיתות, שנא שקר ודבק באמת והצדק ובדרך זו נמשיך וננהג כולנו הציבור הספרדי בני התורה ללא מורא ופחד משום אדם ונאמר לאריה "חוזרים הביתה".

לצערנו, נותרה מהתנועה הקדושה שהקים מרן זצוק"ל, מורשת המתביישת מההתנהלות, ההתנשאות, היוהרה, המעשים הרעים וחילול ה' החמור שגרם דרעי שלא השתנה במאומה ולא למד את הלקח הראוי. מעתה חובו לחברה רק גודל ותופח ככל שעובר הזמן ויפה שעה אחת קודם.