בחורף של שנת תשס"ג נסע הרב אברהם הרשקופ מקרית מלאכי עם קבוצת חסידים וכן משלחת מכובדת מטעם העירייה לציונים של האדמו"רים באוקראינה וברוסיה. הם ערכו הכנות גשמיות, וגם הכנות רוחניות כיאה לחסידים.
ימים ספורים לפני הנסיעה פנה אל הרב הרשקופ חסיד מקרית גת הסמוכה, וביקש שיזכיר אותו בציונים הקדושים לברכה והצלחה. אותו חסיד סיפר, שמצבו הכלכלי קשה, והוא נמצא לפני פשיטת רגל.
הרב הרשקופ ביקש מהחסיד לכתוב את בקשתו על ארבעה מכתבי "פדיון נפש". מפאת קוצר הזמן עד הנסיעה לא הספיק החסיד לכתוב, והוא ביקש להזכיר את שמו ושם אמו לברכה והצלחה.
"אנשים רבים ביקשו ממני להזכיר אותם, ואני אעשה הכל להזכיר גם אותך", הבטיח הרב הרשקופ.
הקבוצה המריאה בשעה היעודה. היה זה בעיצומו של החורף. שלג כבד כיסה את אדמת אוקראינה.
התחנה הראשונה הייתה בציון של הבעל שם טוב במז'יבוז'. מייד כשהגיעו השם הראשון שעלה בראשו של הרב הרשקופ היה שמו של אותו חסיד מקרית גת. בלב אוהב הוא הזכיר מצבו הכלכלי הקשה.
הדבר חזר על עצמו גם בציוני הקודש של אדמו"ר האמצעי בעיר נייז'ין, בציון של המגיד ממזריטש באניפולי (יום הסתלקותו י"ט בכסלו תקל"ג), ובציון של האדמו"ר הזקן בעיר האדיטש. בכל מקום בו ביקרו עלה ראשון בזכרונו שמו של אותו חסיד, והרב הרשקופ התפלא על כך, כיוון שהיו לו שמות של אנשים קרובים יותר, שאת צרותיהם הכיר אישית.
היה זה במוצאי שבת קודש, כאשר הקבוצה הגיעה להאדיטש לציון של אדמו"ר הזקן. חסידים, ולא רק חסידי חב"ד מספרים, כי במקום הזה הם חשים ביראה רבה יותר.
לאחר סדר תפילה ממושך ניגנו את ניגוני האדמו"ר הזקן, ועמדו לצאת מהציון הקדוש בדרכם אל האוטובוס שהמתין במעלה ההר. לפתע עלו שני שוטרים לאוטובוס. הם הורו לנהג להמתין, שכן הדרכים הפכו לקרח חלקלק. החבורה נאלצה להתעכב מספר שעות, למרות שזמן הטיסה שלהם חזרה לארץ התקרב.
באותם רגעי המתנה עלה על האוטובוס יהודי לא מוכר, בעל חזות חסידית.
"אולי מכירים אתם את פלוני (הוא נקב בשמו של החסיד מקרית גת)"?
"פלוני שאתה שואל עליו מניין הוא"? שאל הרב הרשקופ.
"מקרית גת", ענה האלמוני.
לשונו של הרב הרשקופ נאלמה. לאחר שהתאושש מההפתעה ענה, שהוא מכיר אותו.
"אם כן, אנא ממך, עשה לי טובה. יש לי דבר מה להעביר אליו". אמר האלמוני.
הרב הרשקופ נענה בשמחה. האלמוני הוציא מכיסו ארבע מעטפות ונתנם בידו. "בכל מעטפה יש 1000 דולר. אנא שמור עליהם מכל משמר".
הרב הרשקופ חש כי היהודי שלפניו מכיר את החסיד מקרית גת. הוא ניצל את ההזדמנות וסיפר על מצבו הכלכלי הקשה של אותו חסיד, וכי הוא ממש לפני פשיטת רגל. "אם אתה יכול לעזור לו, אנא תן לו יותר מזה"....
האלמוני הרהר מעט, שלף מכיסו עוד שטרות, ובסופו של דבר מסר סכום של 10,000 דולר. "מסור לו בבקשה, שכאשר יהיה לו יחזיר לי את הסכום", אמר.
"אולי תאמר לי מה שמך?" שאל הרב הרשקופ.
"זה כבר לא משנה", השיב הלה, ירד מהאוטובוס ונעלם.
הרב הרשקופ התקשר מייד לאותו חסיד. "לא ידוע לי על מישהו שצריך להעביר לי מעטפה או חבילה כלשהי", השיב החסיד.
"האם מישהו חייב לך כסף"? היקשה הרב הרשקופ.
החסיד פרץ בבכי. "הלואי ומישהו היה חייב לי".
כל שאלה נוספת רק הגבירה את התעלומה. "כנראה, רבותינו הקדושים שלחו לך את הכסף. לא לחינם הכסף הגיע בחמש מעטפות. אחת מהבעל שם טוב, השנייה מהמגיד ממזריטש, מאדמו"ר הזקן, מאדמו"ר האמצעי, וגם רבי לוי יצחק מברדיטשוב שלח מעטפה ובה מזומנים", סיים הרב הרשקופ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.