מאת הרב חיים שלום דייטש
אנו נמצאים לקראת השבת לפני ראש השנה
כולם
אומרים ששנה חדשה היא פתיחת דף חדש ונקי, אבל זה קצת מבלבל: כדי לפתוח דף
חדש צריך לנקות את השולחן משאריות הדף הקודם, אבל משום מה, את זאת אנו
עושים רק בעוד עשרה ימים, ביום הכיפורים. האם לא עדיף להחליף את הסדר -
קודם להיטהר מכל הטעויות של השנה הקודמת, ואז להתחיל מחדש טהורים ונקיים?
איפה ההיגיון כאן?
אז או שלוח השנה הפוך, או שאנחנו חושבים הפוך.
אני נזכר בילד חמוד שהכרתי
שזה אני!
בתחילת
דרכי בתור ילד הייתי בלאגניסט קטן כמו שאומרים. המורים אמרו לי כל הזמן
:מילא, אתה לא לומד , ולמה אתה צריך להפריע לכל השאר? כולם כמובן גערו בי
והענישו אותי אבל זה לא עזר. מדוע ?
אין ספק שהמורים אכן שכנעו אותי לגמרי שאני ילד שעושה בלאגן וסוחף אחריו את כל ילדי הכיתה .
בעניין
הזה - ההצלחה שלהם היתה מזהירה. הרגשתי באמת שאני לא יודע כלום חוץ
מלהפריע ולהשתולל בשיעורים ולשגע את המורים, ולכן לא היה לי שום רצון או
חשק להשקיע מאמץ ולהשתנות.
עד
שהגעתי למורה הרב חיים שלום שהיה יוצא דופן. ושינה את חיי , הוא הבחין שיש
לי כישרון ומרץ ונתן לי כל הזמן רעיונות איך להוציא המרץ בצורה חיובית
בלעזור לאחרים ולנהל ולארגן.
הוא הוכיח לי שיש לי כוחות, שיש לי יכולות, ושאני ילד טוב ולא כמו שחשבתי ,
והנה אני כאן ב״ה רב בקהילה נפלאה וחייב את כל זה למורה שכן האמין בי .
מתברר
שהצעד הראשון לתיקון ולהתחלה חדשה הוא - לא להדגיש כמה אתה קטן, אלא כמה
גדול אתה יכול להיות. וראש השנה מלמד אותנו כמה גדולים אנחנו
בראש השנה - האדם נברא:
בריאת
העולם התחילה עוד לפני כן, אבל הספירה מתחילה רק עם בריאתו של האדם, נזר
הבריאה, שעבורו נברא הכל ובלעדיו אין שום ערך לכל מה שקיים.
האדם
הוא היחיד מכל הנבראים שיש בו דעת ובחירה חופשית, וכאשר הוא בוחר למלא את
יעודו שהועיד לו הבורא ולמלא את חייו במעשים טובים ובעלי ערך - הוא מעניק
משמעות לבריאה. אם האדם מילא את ייעודו, הכל היה שווה. ואם חלילה לא, אז
אין צורך בשום דבר. הבריאה כולה כביכול מיותרת וחסרת תועלת.
לכן ראש השנה הוא יום חגו של האדם, נזר הבריאה, החג שמזכיר לנו כמה גדולים אנחנו יכולים להיות.
רק אחרי ראש השנה אנו יכולים לגשת לעבודה של התיקון, ביום הכיפורים.
ברגעים
הגדולים האלה, בפרוס עלינו היום הגדול הזה, בורא העולם מביט בנו ומצפה
שאנו נעניק טעם ומשמעות לעולם שברא. ואנו פונים אליו ואומרים, בקול השופר
וגם בקולנו : שאנו מקבלים על עצמנו את המשימה הגדולה שהטיל עלינו. ואתה,
אנא כתוב וחתום כל אחד ואחת מאתנו לשנה טובה ומתוקה.
שנה טובה

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.