בדו“ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד‘) עולה חשד כי חצרות מקובלים בישראל וגופי כשרות פרטיים משמשים להלבנת הון. בדו“ח שפרסם השופט בדימוס יוסף שפירא נטען כי "קיימים כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ושל בד"צים, שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, ועולה החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין "מקלט מס" לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון". המבקר קורא בדו“ח "להעמיק את הבדיקה בתחום זה".
הנתונים עלו בפרק בדו"ח שכותרתו ב"מיסוי רבנים, מקובלים ובד"צים", ועוסק ברובו בצורך להסדיר את תשלומי המס של חצרות מקובלים שגובים כספים עבור השירותים אותם הם נותנים. מהתמונה עולה כל נושא גביית המיסים ממקובלים אינו מוסדר. לפי אומדן הדו"ח, היקף פעילות המקובלים הינו מאות מיליוני שקלים - "אם לא למעלה מכך
הטיעון המרכזי שהמקובלים עושים בו שימוש על מנת לקבל פטור ממס הנו כי הכספים אותם הם מקבלים הנם מתנות או תרומות, ואינם תשלום עבור נתינת שירות. המבקר דוחה את הטענה ואומר כי המקובלים מקבלים תשלום עבור "שירותיהם" וכי ב"חצרותיהם נמכרים תשמישי קדושה לסוגיהם.
במרכז הביקורת מציג הדו"ח הסכם שנעשה עם אחד המקובלים הפועלים בישראל - אשר מצוין תחת האות ח' - שהגיע להסדר עם רשות המיסים. גם לגביו עלתה השאלה "האם פעילותו עולה לכדי עסק", והתשובה ניתנה באמצעות חוות דעת משפטית שקבעה כי "במצב בו מועברים כספים לרב באופן אישי או לגוף שאינו מוסד ציבורי... תמורת השירותים אשר הוא מספק לקהל מאמיניו, כספים אלו מהווים הכנסה החייבת במס. מדובר בתקבולים בגין שירותים שונים - בין שירותי דת ובין אחרים, וכולם ניתנים כחלק מפעילות שיטתית, נמשכת ומאורגנת, שהם מהסממנים העיקריים של פעילות עסקית".
ח' הגיע להסדר במסגרתו שילם כ-20 מיליון שקלים, שהיוו - כך על פי הדו"ח - רק כשלושה אחוזים מהונו. מכך עולה כי שוויו באותה עת נאמד בקרוב למיליארד שקלים, שעד ההסדר היו פטורים ממס. למרות ההסדר, המקובל ח' המשיך לכפור בחובתו ובהסדר צוין שהוא מבחינתו רואה בכך "תשלום טובה".
מלבד ההסדר הזה, טוען הדו"ח, פעילות המקובלים בישראל אינה מפוקחת על ידי רשויות המס - גם בשל קושי לחקור את מקבלי השירותים כיוון שבדרך כלל הם "חסידי הרב" ולא יהיו מוכנים לסייע בחקירה. "נוכח ייחודיות ענף המקובלים, היכולת של הרשות להוכיח במציאות המשפטית הקיימת "פעילות עסקית" בתיקי מס הקשורים אליהם היא מוגבלת מאוד", נכתב.
"בישראל פועלים עשרות מקובלים שאינם מדווחים על פעילותם“, נטען בדו“ח, ”גם אם לא ניתן לדעת במדויק את היקף פעילותם, הרי שנראה שהכספים המשולמים להם מסתכמים במאות מיליוני ש"ח . אי-מיסוים של כספים אלה פוגע פגיעה ניכרת באוצר המדינה". המבקר אף מציע לשנות בחוק את הגדרתה של פעילות עסקית טענה דומה מעלה המבקר גם על גופי כשרות פרטיים, שמספים בשלום השגחה עבור עסקים שלא מסתפקים בתעודת כשרות מאת הרבנות. לדבריו, בישראל פועלים כ-27 מוסדות כשרות, אך 14 מהם אינם רשומים. גם יתר הגופים, הנם רשומים כעמותות אך אין לגביהם מידע מסודר של פעילות הכשרות ודו"חות כספיים והם אינם מפוקחים על ידי המשרד לשירותי דת. נושא זה כבר נידון בדו"חות קודמים: ב-2007 המליץ המבקר לתקן בחוק ולהכפיף את גופי הכשרות הפרטיים לרבנים המקומיים, מה שהיה מסייע גם בפיקוח על פעילותם הכספית - אך המלצה זו, קובע הדו"ח הנוכחי, עדיין לא יושמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.