סופשבוע ארוך ואינטלקטואלי בבלגיה

לכבוד הרה״ג יושב על מדין מוה״ר חיים שאולזאון שליט״א

ביום חמישי 1 מאי כמו בכל שנה הוא יום חפש בבלגיה?..והשנה עשה צירפו גם את יום השישי (הנקרא גשר) והציבור ברובו הקדיש את הזמן בדיון ענייני ואפילו נוקבת על הפרשיות שסוערת הרוחות בבלגיה ובעיקר מה שמקומם את הציבור כעת הפרשה המבישה ועסק הביש בין נשיא הקהילה פרופסר שאול קלענער, רב הראשי מר גיגי לבין העסקנים החרדים הקיצונים וביניהם מר פנחס קורנפלד מאנטוורפן.

הפרשה הגיע לשיא כאשר עוה״ד היהודי פרופסור חיים ראזנברג חסיד וויזניץ פרסם ביום רביעי שעבר

כתבה חדשה ומרתקת על העניין הנ״ל בביקורת נוקבת מאד על הנשיא שאול קלענער אישית ועל רב הראשי של בלגיה רב גיגי, על מעורבתם המבישה בפרשת הליב״ה לטובות כמה גורמים אינטרסנטיים, ודרך השתתפותם בדיוני בית המשפט לחוקה בבריסל

ביום רביעי 23 לאפריל.

יצויין שהכתבות האלה של פרופסר חיים ראזנברג מוקדשות ברובן להציבור היהודי האינטלקטואלי, וגם להרבה עורכי דין, רופאים, פוליטיקאים, חברי הפרלמנט ומקבלי ההחלטות..

ובניגוד לציבור החרדי קיצוני, שהרבה מהם מובטלים, ויש מהן שנחשבים ללא מיושבים וללא כ״כ יציבים נפשית ופיננסית, ויש האומרים שלא חסרים פסיכופטים בין הנקראים העסקנים אצלם...

ציבור הקוראים של ר׳ חיים רוזנברג, הם יהודים מכובדים ואמידים ובמעמדם המכובדת הם גורמים בעלי השפעה, ועמדתם בעניינים אלה הם בעלי משמעות רבה...

אנחנו שולחים לכם לינק מהכתבה, ובתירגום לעברית

וידע הקהל וישפוט,

ללינקים ולחומר הרב בנושא כנסו כאן:

לינק לכתבה: https://drive.google.com/file/d/0B8rfAayOa_yDS2pEMnRweWF1TXZZQjZqY3h1UkV6bEQ3Zjlv/edit?usp=sharing

כתבה מאת העו״ד פרופסור הרב חיים רוזנברג ני״ו 

איך ברון שאול קלנר וגברת רג׳ינה סוכובולסקי נהפכו לבובות של כמה עסקנים ואיך הם סחבו את הקונסיסטואר והפורום (אירגון יהודי פלמי) למאבק משפטי שאינו המאבק שלנו

מי תומך את המאבק המשפטי של המוסדות החרדים נגד חוק החינוך ונגד לימודי ליב״ה ?

במהדורה (החדשה) שלנו ״קול האדון״, מס׳ 1, פירסמנו ב-28 באפריל 2014 את הצגת הדברים ע״י פנחס קורנפלד בלמען תדע שלו על תהליך הדיון בבית המשפט לחוקה שדן על הבעיה של חוק החינוך החדש. זאת תחת הכותרת: ״איך מסתכלים על החדשות דרך המשקפיים של החרדים. הצצה במסגרות מחשבה ואוצר מונחים נפרדים. היום: איך הם מסתכלים על הדיון בבית המשפט לחוקה על הנושא של החינוך החרדי״.

כידוע מדובר כאן בסאגה משפטית, בה כמה שמתיימרים להיות בתי ספר חסידים, ושמסרבים להורות לתלמידים את תוכנית הלימודים המוטל עליהם חוקית, ממשיכים לנהל מאבק משפטי בבית המשפט לחוקה.

הם רוצים, ודורשים את זה גם בפומבי, שילדים יהודים לא ילמדו בכלל או לפחות כמעט לא ילמדו את לימודים הכלליים הנחוצים, ובאופן גלובאלי שהממשלה לא יתערב בשיטת החינוך ה״מסורתית״ שלנו. 

למרות שהתביעה הוגשה ע״י כל תלמודי התורה (וויז׳ניץ, בעלזא, סאטמאר ות״ת אנטוורפן הנוטה לסאטמאר) שורר בוויז׳ניץ ובבעלזא בכל זאת פתיחות מסויימת ללמד ׳תחת כפייה׳ את הלימודים האלה במשך הזמן. לפי השמועות, בוויז׳ניץ נערכים כבר במרץ רב להגשת הבקשות לסובסידיות מהממשלה. מצד השני, בתי הספר הנוטים לסאטמאר וסאטמאר עצמו כמובן עומדים בעקשנות נוקשה ולא מוכנים בשום אופן לוותר או לשנות בכי הוא זה את תוכנית הלימודים, אף על פי שהמאבק המשפטי הנוכחי אין לו למטרה בכלל שבתי הספר האלה יוכלו לעשות מה שבא להם ללא גבולות וללא פיקוח ממשרד החינוך.

אי לזאת, האחדות שקיימת לכאורה במאבק הזה היא אפוא בלתי-נמצאת במציאות בין בתי הספר שנאבקים בבית המשפט. 

גם אצל ההורים רחוקה מלהיות תמימות דעים אצלם, וזה כבר לא סוד שהרבה הורים תומכים את המאבק אך ורק באופן פסיבי (ע״י השתתפות בשעות תפילה וכדומה), אבל בתוכם מצפים שיכפו עליהם כבר מ׳למעלה׳ את לימודי הליב״ה. בנוסף, אסור לנו לשכוח שהרבה הורים שעכשיו, תחת פיקוח ולחץ חברתי, שולחים את ילדיהם בבתי ספר הנאבקים בביהמ״ש, הם עצמם למדו לימודים כלליים (ליב״ה) בבית הספר יסודי התורה באנטוורפן שמוכר ומסובסד ע״י הממשלה ושמלמד ליב״ה.

אחרים סוברים, שאסור היה שהעניין יתגלגל לעימות חזיתי עם הממשלה, במיוחד עכשיו שהתוצאה המיוחלת מהמאבק הזה היא לכל היותר דחייה של יישום החוק לזמן קצר, ואחרי ה׳ניצחון׳ האפשרי של המאבק המשפטי הזה, יהיה הרבה יותר קשה וכמעט בלתי-אפשרי לסדר דברים בעייתיים ב״דלתיים סגורות״ במשרד החינוך. במידה ובתי הספר מפסידים את העניין, יהיה להם עוד יותר פחות יכולות תנועה במשרד החינוך, ולקבל טובות ככה בשקט.

בכל מקרה, את תמימות הדעים המדומה ואת האחדות וההסכמה מקיר לקיר לכאורה, אינם ניתנים למצוא בתיק הזה, ולא נדבר בכלל על האין ספור הורים ששולחים את ילדיהם בבית הספר החרדי ״יסודי התורה״.

העמדה שננקט ע״י הצד השלישי משה אריה פרידמן, ה״ליצן הזר״ כפי שהוא מכונה בקביעות ע״י פנחס קורנפלד במהדורות שלו, היא ראיה נוספת על הפירוד ששורר אצלנו על הנושא הזה. בכתב הטענות שלו, המונה 12 עמודים, מ-20 במרץ 2014 שהגיש בבית המשפט לחוקה, מסביר מ. א. פרידמן בצורה מאוד מדויקת למה בתור יהודי חרדי הוא מתנגד לתביעות של המוסדות החרדיים. בעזרת דוחות מפקחים אנגליים הוא סותר בנוסף את הטיעון שהעסקנים האנטי-חינוכיים טענו לבית המשפט שהממשלה האנגלית היתה מרוצה מאיכות החינוך של המוסדות החרדיים באנגליה. ובכן, ע״י המסמכים שמשה אריה פרידמן הציג לפני בית המשפט מתברר שהמפקחים הגדירו את הלימודים הכלליים (ולפעמים גם את לימודי הקודש) כ״בלתי הולמים״. דרך אגב צריך לציין שמהקריאה של כתב הטענות שלו, לא נראה בכלל שיהיה מדובר כאן באיזשהו ליצן, כפי שפנחס קורנפלד מנסה כל הזמן להציג אותו. 

ניתן לקרוא את כתב הטענות באינטרנט כאן: 

https://drive.google.com/file/d/0B-FSz6EAAoNHTW85azBpcVAyX1E/preview

הממשלה מטילה בספק את הייצוג של הצדדים בבית המשפט

הנה מה שפנחס א. קורנפלד כותב על זה בלמען תדע שלו:

״ידוע שאחת הטענות של הממשלה הפלמית היתה שהמוסדות היהודים לא היו מיוצגים מספיק. זאת אומרת שבתביעה מופיעה רק מספר קטן של מנהיגים של כת קטנה ושהם לא מייצגים את כל הקהילה. יתרה מזאת, הרבה מההורים לא מסכימים עם העתירה של העסקנים נגד הממשלה.

קשה להפריך טענה כזאת, ולהוכיח שהטענה איננה נכונה. אי לזאת, החליט ׳וועד המוסדות׳ לאסוף רבנים והורים להשתתף בדיון בבית המשפט בכדי להוכיח בדרך זו שהקהילה תומכת את הוועד. מספר רב של הורים רצו ככה להביע סולידריות עם העסקנים אשר ראטה, וואלף אללעך ודניאל קלאגסבאלד.

ארגנו אוטובוס וגם מספר גדול ממכוניות פרטיות.

כמעט כל מקומות המושבים באולם היו תפוסים (אנשים ונשים). היו גם כמה שעמדו בצד. 

היינו יכולים לשים לב להשתתפותם של רבנים ותלמידי חכמים ובלי ספק עשו רושם על השופטים עם ההארה של הפנים המזוקנים שלהם.

כולם הראו עם השתתפותם שכל השכבות של הקהילה היהודית מכירים ומעריכים את העבודה ללא ליאות של העסקנים במשך כל החודשים האלו. 

הוועד רצו גם שישתתפו בדיון גם מספר גורמים מוכרים, כאלה שיש להם מקום במוסדות הממשלתיים הרשמיים.

כך, העריכו את השתתפותם של פרופסור הברון שאול קלנר, יושב ראש הקונסיסטואר הבלגי, הרב אברהם גיגי, הרב הראשי הרשמי של בלגיה, הרב יצחק זעקיל פאללאק, הרב הראשי הרשמי של אנטוורפן (ביחד עם הרב הראשי ליברמן), גברת מלכה (רג׳ינה) סוכובולסקי, סגן יושבת ראש של הפורום והרב פנחס קורנפלד, יושב ראש של ההתייחדות היהודית, שכולם התיישבו בשורה הראשונה ליד העורכי דינים.״

ברון שאול קלנר, מלכה סוכובולסקי והרב אברהם גיגי היו הבובות של העסקנים הלוחמים נגד החינוך

פנחס קורנפלד אומר את זה בעצמו: הוא בעצמו הזמין את הברון שאול קלנר, יו״ר קונסיסטואר המרכזי הישראלי בבלגיה וגברת מלכה סוכובולסקי, סגן יושבת ראש פורום אירגוני היהודיים והרב הראשי אברהם גיגי מבריסל, והזמין אותם בתור מעמדם הרשמי במדינה על מנת להראות בדרך זו כאילו ששורר אחדות בתיק הזה בתוך הקהילה היהודית.

בסופו של דבר, בהחלט בלתי-מובן איך זה שאנשים במעמד כזה לא תפסו בעצמם את מה שעשו מהם בכינוס שלהם, ובעיקר שלא חשבו על ההשלכות שזה יוביל לארגונים שהם מנהלים. הרי עם הנוכחות שלהם הם עבדו על השופטים בעיניים ולקחו חלק בבימוי מביש, שצריך היה להראות לשופטים שחברי הקונסיסטואר ואלו שמיוצגים ע״י הפורום מזדהים עם בתי הספר הנאבקים במשפט.

היה צריך להיווצר הרושם שכל יהדות אנטוורפן עומדים מאחורי המאבק הזה, ושכל היהודים מאנטוורפן סבורים שלילדים היהודים אסור שיקבלו חינוך כללי. זה היה המסר שבכל אופן נשלח לבית המשפט ובהצגה המבישה הזאת נטלו חלק לא אחר מהחילונים שאול קלנר ומלכה סוכובולסקי, והרב הראשי המודרני אברהם גיגי.

הגרוע מכל הוא שהאנשים האלה לא מוערכים בכלל ע״י הכינוס המזוקן שהיה נוכח באולם בית המשפט לחוקה. שניים מהם הם חילונים, ולכן בלתי אפשרי שיהיו מכובדים ע״י שומרי התורה והרב הראשי א. גיגי מבריסל לא נלקח ברצינות ע״י החרדים האלה. זאת מכיוון שהוא מתנדב לוויכוחים בין דתות, ואף אחד מהרבנים הנוכחים בבית המשפט לא מחשיב אותו כעמיתו הרב.

ברור שהשלישייה הזאת היו מתומרנים ונמשכו בחוטים כמו ילדים קטנים, ועם זאת חייב שישאו באחריות ובהשלכות.

גם אחרי שהבחינו עד כמה ניצלו אותם ורימו אותם, אף אחד מהם לא הביע את התנגדותו בפומבי נגד ההצגה המבישה הזאת. גם אף אחד מהאירגונים שהשלישייה לקחה איתה בהרפתקה (הקונסיסטואר, הפורום וההתאחדות) לא הודיע שהם לא רוצים להזדהות עם המאבק המשפטי הזה ועם מלחמת התרבות הזאת.

חוץ מזה, כל האירגונים היהודיים הדמוקרטיים, כולל הדוברים של היהדות שבכל זאת מתים לדבר כמו הפורום ו״יהדות אקטואליה״, נשארו דוממים בפולמוס הזה.