מכת מכותיהם של המחבלים

הם חטפו וחוטפים את מכת מכותיהם, הם לומדים להבין כי אפילו מי שקרובים אליהם לא רוצים להפקיר את ילדיהם ולא מוכנים לשלוח אותם לישיבות שלא מתייצבים או משתתפים בהפגנות, ההורים מחפשים שהבנים יגדלו בני תורה אמיתיים מי שיהיו עסוקים באביי ורבא ולא במשיכת זנבות סוסים, ולכן הם זועקים על גורלם, הם חשבו עד לאחרונה כי רוב הציבור עימם וכי ההורים רוצים כי בניהם ימשכו בזנבות סוסים ולומדים כי הם חיו בדמיון

אין זה פלא מדוע שבימים האחרון עלה שם רעיון שר' שמואל אויערבך יפרסם מכתב כי מעתה אין עוד מחלוקת וכי הוא מסכים להתייצבות בלשכת הגיוס וככה להציל את מצבם, או לפחות להונות את ההורים על ידי שיבטיחו להם כי הבחורים לא ישתתפו יותר בהפגנות מן הסוג הזה, אבל עדיין ישנם מי שמונעים את הפרסום מפני שזה יוכיח כי הם הפסידו לדעה האחרת

אין זה פלא מדוע כמה ראשי ישיבות הקרובים למחבלים זועקים כי יש לשנות את העמדה וכי עלו עץ גבוה, יש להם בעיה עם הורים שבעבר שלחו אליהם ועכשיו לא רוצים בגלל העמדות האלו, המציאות הוכיחה, שכל הפגנה שמשתתפים בה בחורים ושוב יש מעצרים כאלו רואים כמה סבל יש להורים אף אחד לא רוצה לעבור את זה ומוותרים על התענוג הזה, אומרים שאחרים יעשו זאת לא הם

לכן הם משתוללים עם תעמולה שכל כולה שקר, הם מחפשים דרך איך להציל אבל מרוב שהוכו הם לא קולטים כי הם פוגעים בעצמם, או אולי מדובר בהתאבדות הם עושים חשבון שאין להם מה להפסיד יותר