עצרת ולא הפגנה - השגנו את מה שלא חלמנו להשיג עכשיו הגיע הזמן לעבוד בחכמה

אתם שומעים קולות משונים המשגעים אותכם יותר נכון מטמטמים ואינכם יודעים אם אור או חושך יום או לילה שמחה או חלילה ההיפך, מה קורה באמת. מצד אחד ישנם מי ששמחים ומרוצים מאוד ומאידך זעקה גדולה ומרה עד כדי כינוס של עצרת שמטרתה להביא מיליון איש

אז אשתדל כאן להסביר את הדברים. חייבים לזעוק למחות להתריע ולהראות כי איננו מרוצים מפני שאם חלילה נאמר כאן את האמת זה לא יהיה טוב, הם ישובו לועדה ויעשו הכל לדחוק יותר להקשות בשביל שנחוש בכאב ולשלם מחיר. כשאנו מוחים זועקים וטוענים כי מדובר בהרחקת לכת, הצד האחר חש כי הוא השיג את מה שרצה והוא רגוע, המצב הזה הוא הכי טוב לנו, מפני שעלינו לעבור עוד משוכה אחת וכבדה ההצבעה בכנסת, כל עוד זה לא עבר שם הכל יכול להשתנות

עכשיו ניגש לעצם החוק כפי שהועדה אישרה הוא מצויין וטוב לחרדים, לא תהיה לנו כל בעיה לעמוד במכסות הללו, ואם ניקח בחשבון כי הסכימו כי בחשבון הישיבות יכללו כולם כולל תלמידי הלאומיים הרי שפתרנו את כל הבעיות, מפני שהלאומיים הולכים כולם לצבא ומצד החרדים ישנם מספיק מי שהולכים לצבא ככה או ככה, כך שלא תהיה בעיה כלשהי

מכמה בחינות אף הוטב לנו, התקציב לישיבות יגדל מפני שעומדים במכסות, וההתחשבות תהיה בתחומים הזקוקים לכך, הצבא ייאלץ להיות ערוך לשמור על אוירה שמרנית יותר הרבה שינויים לטובה יחולו, ולא יפגע במאומה בישיבות ובכוללים, כל מי שירצה ללמוד יוכל ללמוד, לא תההי כל בעיה

ובכל זאת מסביר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שבשל סעיפים בחוק במיוחד הסעיף הפלילי יש בה משום חילול ה' ועל זה צריך למחות. גם אם ברור לנו שלא נגיע למצב הזה אבל למחות צריך, לכן מוחים

מה שחשוב לזכור, כי אין עוד גזירות, אלו בוטלו, כל מי שחשב כי אנו עומדים בפני גזירות קשות התבדה, היו מי בשערי חסד שמאוד רצו גזירות על מנת להצדיק את שיטתם ודרכם אבל הם אכלו אותה בגדול אין גזירות אין עוד סכנה כלשהי, במיוחד בארבעת השנים הקרובות, וגם אחרי זה יקרו כמה דברים, ראשית, המספרים סבירים ואפשר לעמוד בהם, והאחרת תהיה כבר קואליציה חדשה וזו יכולה תמיד לשנות.

הרב שטיינמן מבקש לערוך עצרת גדולה, אני הייתי קורא לעצרת הזו עצרת הודיה על החסד הגדול שעשה עמנו הקב:ה שהצילנו מידי מי שביקשו את רעתנו

מי שמתאבלים מרה מי שהוכו מכה קשה ואנושה הם המחבלים שכל כך רצו גזירות קשות להוכיח כי הם צדקו ונכשלו כשלון גדול, המציאות היא שיצאנו בשלום מן המצב הזה, ומוכיח כי דרכו של הרב שטיינמן היתה הנכונה והטובה ככה על ידי שישבנו בועדה השגנו את כל זאת, אם היינו מקבלים את הדיטה האחרת של החרמה היו מעבירים סעיפים קשים מאוד ואת אלו מנענו על ידי שהיינו שם